יום ראשון, 31 ביולי 2016

איקיוטק ובמרום 2004 מנסות להתחמק מתשלום פסקי דין ושכר עבודה


בהליך בר"ע 3315-04-16 ניסו החברות במרום הפקות 2004 וחברת איקיוטק דיגיטל ויזן לערער על חיובם בהוצאות של יותר מ-100 אלף ש"ח עבור שכר עבודה שלא שולם. הערעור נדחה והן חוייבו בהוצאות.

לפסק הדין המלא:










בית הדין הארצי לעבודה

בר"ע 3315-04-16


ניתנה ביום 24 יולי 2016

1.איקיוטק דיגיטל וויז'ןבע"מ
2.במרום הפקות 2004 בע"מ
3.בן אופק

המבקשים
                   -
רחל סילמן
המשיבה

בשם המבקשים – עו"ד ליבנה קציר
בשם המשיבה – עו"ד דודי בכר

לפני: כב' הרשם השופט כאמל אבו קאעוד

חקיקה שאוזכרה:

החלטה







1.     לפני בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה מיום 2.3.2016 (השופטת חופית גרשון יזרעאלי; סע"ש 2563-11-14).

כללי

2.     לבית הדין קמא הוגשה תביעתה של המשיבה כנגד המבקשים לתשלומים שונים בגין תקופת העסקתה וסיומה לרבות פיצויי פיטורים, הפרשי שכר, והפרשות לפנסיה בסך כולל של 112,549 ₪.

3.     ביום 7.5.2015 ניתן פסק דין על יסוד כתב התביעה, בהעדר הגנה (להלן: "פסק הדין").

4.     ביום 22.9.2015 המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק הדין. ביום 2.3.2016 במהלך הדיון בבקשה לביטול פסק הדין ועל יסוד המלצת בית הדין, הצדדים הגיעו להסכמה לפיה פסק הדין יבוטל, והם הותירו להחלטת בית הדין את "שאלת ההוצאות וההפקדה בקופת בית הדין".

בהחלטתו, קבע בית הדין כי ביטול פסק הדין מותנה בתשלום שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ ובהפקדת סך של 45,000 ₪ בקופת בית הדין.

5.     בבקשת רשות הערעור שהוגשה, המבקשים מלינים על חיובם בהפקדה של 45,000 ₪ כתנאי לביטול פסק הדין. לטענתם מדובר בתביעה מופרכת ובהחלטה בלתי מבוססת של בית הדין קמא.

6.     הגם שההחלטה מושא הבקשה שלפניי ניתנה בנוכחות הצדדים ביום 2.3.16, בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 4.4.2016, לאחר חלוף המועד להגשת בקשת רשות ערעור.

7.     הבקשה לא לוותה בבקשה להארכת מועד, ורק לאחר שביום 11.4.2016 בית הדין הפנה את שימת לב המבקשים לשיהוי בהגשת הבקשה, הם הגישו את הבקשה שלפניי ביום 1.5.16.

טענות הצדדים בבקשה

8.      המבקשים טוענים כי בקשת רשות הערעור לא הוגשה במועד בשל טעות משרדית. לעניין סיכויי הבקשה חזרו המבקשים על עיקר טענותיהם כאמור לעיל והפנו לבקשת רשות ערעור על נימוקיה.

9.     המשיבה התנגדה בטענה להעדר טעם מיוחד להארכת המועד.

10.                        המבקשים השיבו לתגובת המשיבה וחזרו על עיקר טענותיהם.



דיון והכרעה

11.                        בהתאם לתקנה 74(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991 (להלן: "התקנות"), בקשת רשות ערעור תוגש תוך 15 ימים מיום שניתנה ההחלטה או ממועד המצאתה לצד המבקש להלין עליה.

12.                        כאמור לעיל, ההחלטה ניתנה ביום 2.3.2016, בנוכחות הצדדים. מכאן, המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור חלף ביום 17.3.2016. על כן, הבקשה הוגשה באיחור של 25 ימים.

13.                        בית הדין מוסמך להאריך מועד שנקבע בחיקוק או בתקנה, מטעמים מיוחדים שיירשמו". הטעמים המיוחדים אשר בגינם ניתן להאריך מועד הקבוע בחוק או בתקנות אינם מתוחמים ברשימה סגורה וכל מקרה יבחן על נסיבותיו. כלל הוא, כי איחור של ימים בודדים או אף יום אחד בהגשת הערעור טעון תרוץ והצדקה.

14.                        באשר לטעות משרדית כ"טעם מיוחד", כבר נפסק, כי טעמים הנעוצים בבעל הדין עצמו, או בבא-כוחו, אינם ממין הטעמים המצדיקים הארכת מועד. כך, התרשלות של בעל דין, או פקידו, או טעות משרדית, אינן מהוות הצדקה להארכת מועד. עם זאת, יכול ובנסיבות המקרה תותר הארכת המועד, למרות קיומה של "טעות משרדית". זאת, אם הוכח שהטעות אינה נובעת מרשלנות, מהזנחה או מזלזול בסדרי הדין, והסיבה לעיכוב בהגשת הערעור במועד, נעוצה, ולו בחלקה, בנסיבות חיצוניות שגרמו לאיחור ושאינן בשליטת המבקש[1].

15.                        בענייננו, הטעות המשרדית שאירעה, נעוצה בב"כ המבקשים ובפקידיה והיא אינה נעוצה אפוא בנסיבות חיצוניות כלשהן. על כן, ברי כי לא ניתן לראות באירועים אלו כנסיבות חיצוניות אשר אינן בשליטת המבקשים. ניתן היה להימנע מהטעות בהקפדה על סדרי עבודה תקינים במשרד ב"כ המבקשים.


16.                        קבעתי לא אחת כי פעולות מרושלות על ידי הצדדים, באי כוחם ופקידיהם הן לא מסוג הפעולות שהפסיקה סיווגה כ"טעמים מיוחדים". לא זו אף זו, נוכח הוראותיה הקפדניות של תקנה 125 לתקנות מצופה מצד המבקש להשיג על תוצאות הליך משפטי בערכאה הדיונית לבדוק היטב את מועד קבלת ההחלטה ואת המועד האחרון לערער עליה ולפעול בזהירות ובשקידה ראויה להגשת ההליך במועד. על צד המבקש להשיג על תוצאות ההליך בבית הדין קמא לתכנן מראש את הגשת הערעור במועד, ובקרות תקלה לפעול מידית להגשת בקשה להארכת מועד. משלא פעלו כאמור, אין למבקשים אלא להלין על עצמם.

17.                        מעבר לצורך יוטעם כי הגם שלטענת ב"כ המבקשים היא גילתה את הטעות בטרם הוגשה בקשת רשות הערעור לבית הדין, היא לא מצאה לנכון להגיש בקשה להארכת מועד מיד והמתינה עד שבית הדין הסב את תשומת לבה לאיחור.

18.                        מעבר לאמור, יוטעם כי מהות בקשת רשות הערעור שלפניי בהחלטה דיונית מובהקת, מכוח סמכותו של בית הדין קמא הקבועה בתקנה 50 לתקנות. ממלא ערכאת הערעור איננה ממהרת להתערב בהחלטות מסוג זה ועל כן, סיכויי הערעור נמוכים ואינם מקימים טעם מיוחד להארכת מועד.

סוף דבר

19.                         נוכח כל האמור לעיל, בהעדר טעם מיוחד להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור, הבקשה נדחית.

20.                         בנסיבות העניין, המבקשים, ביחד ולחוד, ישלמו למשיבה שכר טרחת עו"ד בגין בקשה זו בסך של 1,500 ₪. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום מהמועד בו תומצא למבקשים החלטה זו, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום,  י"ח תמוז תשע"ו (24 יולי 2016) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


[1] בשא 1038/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ' עומר גלבוע - חברה לבנין ועבודות עפר בע"מ, פ''ד מ(1) 57.

כתבה שפורסמה במעריב על חברת במרום

משחק מכור: חברת "במרום" (לא) תגשים את החלומות שלכם

הבטחות סרק ללקוחות עם חלומות על קריירת משחק, שימוש בשמותיהם של שחקנים מובילים ללא אישורם, דרישות תשלום נושאות ריבית עבור סכומים שכבר שולמו במלואם ומוסר תשלומים בעייתי: לידי מעריב הגיעו עשרות תלונות נגד חברת "במרום - מרכז האודישנים הארצי" והחברות הקשורות אליה, שמובילות כולן אל אדם אחד - בן אופק, לשעבר יניב בן שושן, איש עסקים בעל עבר פלילי והיסטוריה של מיזמים כושלים. אופק בתגובה: "מהבדיקה שערכנו לא מצאנו טעויות, ונראה שמדובר במתלוננים שכל מטרתם להתחמק מחובות כלפינו"

אלקנה שור |

לפני כשנה החליטה ליבי ניסנבוים, תושבת חיפה, להפתיע את בן זוגה ולרשום אותו לקורס פיתוח קול ב"תגליות". "רשמתי אותו לקורס שהיה אמור להיפתח בחיפה בספטמבר, ושילמתי כ-5,000 שקלים בתשלומים. ביום הראשון של הקורס חבר שלי הגיע ולא היה שם אף אחד וגם לא ידעו לומר לו מה, מי, מו. מובן שגם לא ענו לי בטלפון במשך היום. למחרת הצלחתי ליצור איתם קשר. הם אמרו שאף אחד לא ידע על התאריך הזה וזו אי הבנה שלי. אמרתי, טוב, יכול להיות. נתנו לי תאריך אחר".
 

"יומיים לפני תחילת הקורס, כשהתקשרתי לוודא שזה באמת קורה אף אחד לא ענה לי בטלפון. הגענו בתאריך החדש, ושוב לא היה אף אחד. אז כבר הבנתי שזה לא בדיוק מה שהם אמרו. התקשרתי ואמרו לי 'הקורס נדחה, איך לא יידעו אתכם'. ביקשתי לדבר עם המנהלת וענתה לי מישהי שהבטיחה לחזור אליי ולפצות אותנו ולתת לנו שני קורסים. אמרתי לה שזה לא מעניין אותי ואני רוצה את הכסף בחזרה ". ובינתיים התשלום יורד מדי חודש".

"עד אז ירדו שלושה תשלומים. חיכיתי לתגובה שלה במשך חודש שלם, לא קיבלתי תשובה, ואז החלטתי להפסיק את התשלומים. מעבר לחוסר תגובה, הייתה שם מישהי שהתנהגה בצורה נוראית ומגעילה. קללות בטלפון וכל מיני דברים כאלה. כשרציתי לבטל את העסקה היא אמרה לי 'זה כמו שתקני חלב בסופר, לא תשתמשי בו ואז תרצי לקבל עליו כסף בחזרה אחרי שהוא פג תוקף'. עכשיו אנחנו לקראת הגשת תביעה".

גם אושר יעקובי רצה לשמח מישהי קרובה, במקרה הזה בתו בת ה-11. הכל התחיל כשנציגת מכירות התקשרה לבית המשפחה, ובפיה חלום מוכר. הבת הקטנה, הציעה נציגת המכירות, יכולה להתחיל את דרכה בעולם המשחק. כל שיידרש ממנה בדרך להגשמת החלום הוא פגישה קצרה. ההורים והשחקנית הפוטנציאלית הוזמנו לפגישה במשרדי חברת "במרום" בתל אביב, שמרכזת ומספקת מידע על אודישנים לתפקידי ניצבות, ביטים (תפקידים הכוללים טקסט קצר), משחק ודוגמנות בסדרות, בתוכניות ובפרסומות, תחת השם "המרכז הארצי לאודישנים", ופועלת בדומה לחברת "תגליות" תחת חברת הגג או.אם.סי ניהול ואחזקות בע"מ.

"נסעתי עם הילדה לתל אביב", מספר האב. "זה היה ב-6 באוגוסט 2012. בפגישה ראיינו את הילדה שלי, הציעו לה חבילה של קורסים, כולל בוק, השתתפות בסרטים ובפרסומות וגם דוגמנות. זו הייתה החבילה הכי יקרה שלהם, למעשה, אבל הם אמרו שיעשו לי הנחה".מהר מאוד הונח על השולחן חוזה. "אפילו לא קראתי אותו", מודה יעקובי. "חתמנו. הם ביקשו 10,400 שקלים".

כמה ימים לאחר הפגישה קיבל אושר יעקובי מכתב המודיע לו על סיום עבודתו בחברת בטר פלייס. יעקובי לא התמהמה. "התקשרתי ל'במרום' בדיוק שבוע לאחר שחתמנו, ב-14 באוגוסט , והודעתי להם שאני מבקש, לנוכח ההתפתחויות, לבטל את החוזה ואת הפגישות המתוכננות. הם אמרו בסדר, וביקשו שאשלח פקס. שלחתי. אחרי כמה ימים התקשרתי ופתאום אומרים לי 'לא, לא קיבלנו'. נתנו לי מספר אחר, שוב שלחתי, שוב התקשרתי והפעם אמרו לי 'קיבלנו'.
"ב-2 בספטמבר התקשרתי כדי לדעת מה קורה עם הביטול. התחילו להגיד לי 'תתקשר אחר כך'. במשך כמה חודשים התקשרתי פעם בכמה ימים. אף אחד לא הסכים לדבר איתי. בכל יום התקשרתי ובכל יום אמרו לי 'זה לא נמצא, תתקשר אחר כך'. למזלי דאגתי לתעד מה קורה. בכל התקופה הזאת התשלומים ירדו כרגיל דרך הוויזה שלי. בשלב מסוים, בלי קשר, הוויזה שלי אבדה. פתאום קיבלתי הודעה על התראה לפני תביעה שמורה לי לסדר את הוויזה. אמרתי, רגע, אמרו שזה מבוטל ועכשיו אני מקבל הודעה עם איום בתביעה?".

אבל ראית שהם ממשיכים לגבות את התשלומים.
"ידעתי שהם גובים תשלומים, אבל חשבתי שאולי זה חודש-חודשיים ותכף הכל יתבטל. בקיצור, התקשרתי לוויזה וביטלתי את הכרטיס".

לאחרונה קיבל יעקובי מכתב מ"במרום הפקות": " התראה בטרם נקיטת הליכים", נכתב במסמך, שנשלח ממשרד עורכי דין. "נרשמת אצל מרשתי והזמנת שירותים ו/ או מידע אך לא שילמת את תמורתם כפי התחייבותך". הסכום הנדרש, כולל קרן חוב, ריבית והצמדה, שכר טרחה ודמי טיפול, היה 15,014 שקלים.

יעקובי, שכאמור לא ניצל אף לא אחד מן השירותים שחברת "במרום" מציעה, נדרש לשלם את מלוא הסכום. "הם נתנו לי שבעה ימים לשלם חוב של 15 אלף שקל, ואם לא, הם מעבירים את זה להוצאה לפועל"  ("במרום" בתגובה: "האב ביקש לבטל את העסקה לאחר כחודש, מועד שכבר אין בו ביטול עסקה, גם לא לפי חוק הגנת הצרכן. הוראת הקבע של הלקוח לא כובדה, ועל אף ניסיונות רבים לאתר אותו, הוא לא חזר אלינו להסדרת החוב שרק הלך ותפח").

ליבי ניסנבוים ואושר יעקובי לא לבד. לידי מעריב סופשבוע הגיעו עשרות עדויות על מכתבי התראה שנשלחו ללקוחות שבאו במגע עם חברת "במרום הפקות" או עם שלל חברות הקשורות אליה, כולן תחת חברת הגג או.אם.סי ניהול ואחזקות בע"מ ובבעלות איש העסקים בן אופק. החברות - ובהן "במרום", " תגליות", " אקסטרז" ו"איקיוטק" - מעניקות שלל שירותים בתחום הבידור והמשחק.

מכתבי ההתראה שהגיעו לידי סופשבוע דומים אלו לאלו: התראה לפני נקיטת הליכים בגין אי תשלום על שירותים שסיפקו החברות, ודרישה לתשלום סכום הקרן, ריבית והצמדה, שכר טרחה ודמי טיפול. חלק מהמרואיינים בכתבה נהנו משירותי החברות ושילמו את מלוא הסכום, ובכל זאת נדרשים לשלם סכומים נוספים; חלקם גילו בעיות קריטיות בחיוב החשבון; אחרים פשוט לא הצליחו להתנתק מהשירות בטרם נהנו ממנו. חלקם אף טוענים שהסכום שדורשת "במרום" גבוה מהמחיר שסוכם בחוזה.
ליצנות לא רפואית
"שער הכניסה שלך לעולם הבידור", מסביר הקריין בסרטון תדמית של "במרום", " כל התקוות שלכם יכולות עכשיו להתגשם". באתר האינטרנט של החברה נכתב כי "במרום מתגאה להיות הבסיס לתעשיית הניצבים בישראל". בין היתר שלחה החברה ניצבים לסדרות מוכרות, ובהן "נויורק" ו"אופוריה".

עיקר פעילות "במרום - מוקד האודישנים הארצי" הוא אספקת מידע בתשלום על אודישנים לתפקידים בסדרות ובתוכניות בידור. הנרשמים ל"במרום", או לאחת החברות הקשורות אליה, יכולים לרכוש מנוי לשירותי מידע על אודישנים (באמצעות זימונים הניתנים בכרטיס אישי באתר החברה), מידע על תפקידי ניצבות ומשחק בסדרי גודל משתנים, קורסים ושירותים דוגמת בוק סטילס או וידאו. חברות שפועלות לצד "במרום", הן בין היתר "אקסטרז", סוכנות הניצבים של "במרום", שמאגדת את הניצבים הרשומים בחברה ומספקת סדנאות הכנה לאודישנים; "תגליות" - בית ספר ללימודי משחק; ו"אופק טאלנטים", סוכנות הטאלנטים של החברה.

מטרת "במרום" היא קידום אמני במה בצעדיהם הראשונים בעולם הבידור, וברשות החברה על שלושת סניפיה, כך היא מציינת באתר, "חדרי אודישנים, סטודיו לצילום, אולפן הקלטות ("אקו רקורדס", א "ש) ומחלקת תיאום הפקות". "ל'במרום'", נכתב באתר החברה, "מאגר של יותר מ-100 אלף מנויים, מגיל שנה ועד 80, גברים ונשים, מקצועיים וללא ניסיון, בהירים, שחומים, מאזורי המרכז וכן מהפריפריות".

רוב הבאים בשערי "במרום" מונעים מכוחו של החלום הרווח על קריירת משחק שתתפתח אט-אט מלמטה, מתפקידי ניצבות קטנים, ועד לתפקיד ראשי, על מנעמי הסלבריטאות שתפקיד כזה מבטיח. תמורת אלפי שקלים, הם מספרים, הובטח להם שייכנסו חיש קל לעולם המשחק ואולי אף יטפסו למעלה.

דוד (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת), בן 65, החליט לפני כשנתיים לערוך הסבת קריירה לליצנות רפואית. הוא נרשם לקורס ליצנות רפואית בבית הספר "תגליות", והצטרפה אליו גם נכדתו הקטנה, אז בת 12, שנרשמה ללימודי משחק. על הקורס שלו שילם דוד 4,500 שקל ועל הקורס שלקחה הנכדה שילם 3,800 שקל . בסך הכל חולקו 8,300 שקלים לכמה תשלומים. "מה שקרה הוא שהם טעו בחיוב שלי", הוא מספר. "הוריתי להם לחייב את כרטיס האשראי באמצעות הוראת קבע, והם טעו ולכן לא הצליחו לחייב את הכרטיס. כמה פעמים באתי לשם והצעתי להם כרטיס אחר. לקח קצת זמן עד שהתחילו לחייב אותי, אבל בסוף הכל שולם. יש לי הוכחות מחברת האשראי. אפילו קיבלתי לבקשתי חשבוניות מס".

כבר במהלך הקורסים התעוררו בעיות. "הנכדה לא קיבלה את כל מה שהבטיחו לה", הוא מספר. "בקורס שלה היו צריכים לבוא כמה שחקנים שלא הגיעו. הבטיחו להם ביקור בטלוויזיה באיזה ערוץ, ולא קיימו. באמצע הקורס שלי הם לקחו פתאום חופשה בלתי מתוכננת. אנחנו באים והמקום סגור. בכל מקרה, בסופו של דבר שנינו סיימנו את הקורס, גבו ממני את כל הכספים וזהו".

אלא שלאחרונה קיבל גם דוד את מכתב ההתראה המדובר. "טוענים שלא שילמנו כפי שהתחייבנו. על הקורס שלי לבד הם דורשים 6,150. על הקורס של הנכדה הם מבקשים 5,750, רק על הקרן". בסך הכל, אחרי ריבית והצמדה, שכר טרחה והוצאות נוספות, נדרש דוד לשלם ל"תגליות" 14,574 שקלים .

אחד המורים ב"תגליות", שחקן ובדרן מוכר, מכיר את התופעה. "תלמידים שלי התקשרו אליי אחד-אחד וסיפרו לי על המכתבים שקיבלו, גם מתל אביב וגם מהסניף בחיפה".

לך שילמו כמו שצריך?
"כן. איתי הם לא שיחקו כל כך. את התשלום האחרון הם עיכבו, אבל קיבלתי אותו. הלכתי וישבתי שם ולא ויתרתי עד ששילמו. זה גם קורס של חצי שנה, אז הוא לא היה יכול לעכב לי את התשלומים. אבל ראיתי כמה מורים שבאו בעצבים, 'מה עם הצ'ק שלי, מה עם הצ'ק שלי'".
כולה 200 שקל
לרשות לקוחות "במרום" עומדת אפשרות לרכוש מנוי לשירותי מידע על אודישנים באמצעות כרטיסי שחקן באתר. "ל' במרום' היה מרכז שיוצר קשר עם חברות הפקה ומלהקים", מספר עובד לשעבר בחברה, "אתה מבקש מהם לדעת אילו אודישנים יש, אילו תפקידים מחפשים, ואת המידע הזה הם היו מוכרים. היו גם כל מיני תוספות לאנשים שרוצים את המידע הזה - למשל סדנה לאודישנים, איך מתכוננים לאודישן, מה עושים. מי שרצה בוק תמונות היה יכול לרכוש אותו בתוספת תשלום, מי שרצה קורס משחק עשה אותו ב'תגליות'. מי שקנה את המוצרים האלה קיבל אותם בחבילה עם הנחה מסוימת. אנשים, מה לעשות, באים לעולם הזה וחושבים 'הנה, אני נרשם למידע על אודישנים ואני עכשיו הולך להיות הכוכב הבא בסרט או בסדרה הבאה'".

ברכה גל, פנסיונרית תושבת תל אביב, משתתפת כבר שנים כניצבת בסדרות וסרטים. במקצועה גל היא סוכנת נסיעות. את הניצבות התחילה כעניין צדדי, הכנסה צנועה לצד עניין אישי. "השתתפתי בכמה סדרות, עם אדיר מילר, אבי קושניר ועוד. אבל זה היה לפני שנים", היא מספרת.

ל"במרום" הגיעה לראשונה לפני כשש שנים. בהתחלה, היא מספרת, לא הוחתמה על חוזה. מדי פעם נקראה לימי צילום, כשאת הרווח גורפת "במרום" באמצעות גביית אחוזים. "קראו לי מדי פעם, היו לי חשבונות אצלם ואחרי כמה חודשים היו משלמים לי. 150 או 200 שקל ליום צילום. הסכום הכי גדול היה 250. לפני כשנתיים הם התחילו להגיד שאם אני רוצה שיקראו לי אני צריכה לשלם דמי מנוי, חמישים שקל בחודש. אמרתי שאני לא רוצה. איכשהו סחבתי את זה כמעט בלי לשלם, ואחר כך החתימו אותי על חוזה ועשיתי הוראת קבע ".

אלא שאז חלה הידרדרות קשה במצבה הבריאותי של גל. "שבועיים אחרי שחתמתי על החוזה היה לי פרפור בלב. מאז הייתי כבר חמש פעמים בבית חולים. הרופא אסר עליי להתאמץ, ומובן שימי צילום הם מאמץ. כתבתי להם מכתב שהיות שהרופא אסר עליי לבצע כל פעילות גופנית אני נאלצת לבטל את המנוי. שלחתי להם מכתב והם לא ענו לי בכלל".

לפני כמה חודשים קיבלה גל מכתב התראה לפני נקיטת הליכים בגין חוב כספי לחברת איקיוטק. "אמרתי להם, איך אתם דורשים ממני דבר כזה? אתם לא יכולים לדרוש ממני להמשיך, אני אישה חולה. אפילו השופט הכי מחמיר לא היה מטיל עליי לבוא ולעשות את העבודה במצב הזה. אמרתי להם: 'אתם דורשים ממני, אני צריכה לדרוש מכם'. אז הם ענו לי שוב שמאז נוספו לחוב כבר אלף שקלים, ואם אני לא משלמת את כל הסכום הם יתבעו את הכסף בהוצאה לפועל".
רצוי להגיע נינוח
לצד "במרום" פעלה חברת "איקיוטק", שסיפקה שירותי מידע על אודישנים (בהתאם לנתוני הלקוח) באמצעות מסרונים בתשלום. אחת מאפשרויות ההרשמה לשירות היא באמצעות פרסומות (באנרים) ודפי פרסום ברשת. בדרך כלל הפרסומת מציעה השתתפות בסדרות ובתוכניות מובילות, ומבקשת למלא פרטים בסיסיים הכוללים שם מלא ומספר סלולרי. הפרטים עוברים דרך החברה לחברה שנייה המספקת שירותי תוכן סלולריים, ומשם למפעיל הסלולרי. רוב המנויים אינם מייחסים חשיבות לתשלום זעום על שירותי תוכן, כחלק מהחשבון החודשי. בשביל חברות גדולות זו הכנסה משמעותית. "זיהו שיש שם פוטנציאל להרוויח כסף", מספר עובד לשעבר ב"במרום". "זה יכול להיות גם ילד בן 13 ממשפחה במצב קשה שנרשם על דעת עצמו, זה לא מעניין אותם".

לפני כמה שנים הסדיר משרד התקשורת את תחום התוכן השיווקי בסלולר, ואסר על מסירת תוכן בתשלום ללא יידוע מפורש של הלקוח בתעריפים ובתנאי ההסכם. ההחלטה, כצפוי, פגעה בהכנסות החברות הרלוונטיות. דנה (שם בדוי, שמה המלא שמור במערכת), עורכת דין תושבת תל אביב, הספיקה כבר לשכוח פעולה זניחה שביצעה לפני יותר משש שנים. "קיבלתי מכתב לפני שבועיים מעורך הדין שלהם, שאומר שבמאי 2007 נרשמתי לאתר התוכן שלהם. חיפשתי בגוגל כדי לדעת מה זה 'איקיוטק בע"מ', אני לא מכירה את החברה הזאת וזה לא נראה לי מוכר. לפי המכתב הם אומרים שאני חייבת להם 1,700 שקל , לא כולל ריבית ושכר טרחה".

"סיפרתי לחברה שלי שעבדה שם בעבר והיא אמרה לי שזה 'במרום', ואז נזכרתי שהייתי פעם באתר כזה. אף פעם לא שאלו אותי מה האשראי שלי, לא נתתי את מספר האשראי, כלום. לצורך העניין, אם היו פונים אליי חודש אחרי והיו מבקשים פרטי אשראי, הייתי מבררת במה מדובר. אבל לפני שש שנים לא אני שילמתי את חשבון הסלולרי שלי, אלא ההורים שלי".

בשעתו קיבלת מסרונים מהם?
"אני לא זוכרת בדיוק מה קיבלתי מהם, אבל אנחנו מדברים פה על הודעות בודדות. לא יותר מזה. זה לא איזה שירות שקיבלתי באופן שוטף. ולמה אתם באים אליי רק אחרי שש שנים?".

גם עו"ד עמית זילברג גילה שהוא מנוי על שירותי המסרונים של החברה, לטענתו, בלי שהסכים לכך מפורשות. "בפברואר 2007 הופיעה מודעה בגודל מסך שלם שהזמינה אותי להשתתף בתוכנית כזו או אחרת", הוא מספר. "מילאתי פרטים וזימנו אותי לפגישה במשרדי חברת 'במרום'. הוצעו לי כמה מסלולים, לרבות אודישנים, מסרונים וכו', ובסוף בחרתי במסלול הניצבויות שלא כרוך בתשלום, חוץ מהשכר תמורת ימי הצילום הראשונים, שהולך לחברה על תקן דמי רישום. במהלך הפגישה אמרתי להם 'אם אני כזה טוב אז תשקיעו בי, אל תקחו ממני כסף'. וסירבתי לקבל כל שירות מסרונים בתשלום".

זילברג השתתף בכמה ימי צילום במסגרת ההתקשרות עם "במרום", ולטענתו לא קיבל תשלום על אף אחד מימי הצילום. בנוסף, טוען זילברג, כשנאלץ לבטל את ההשתתפות באחד מימי הצילום (לאחר שקיבל הזמנה לצילומים שעות ספורות קודם לכן), נאלץ לשלם 500 שקלים כקנס. "קיבלתי מסרונים פעם-פעמיים בחודש ולא חשבתי שאני משלם על זה. זה לא היה משהו רציף. כל ההודעות הזמינו אותי לשחק בסדרות שלא קשורות אליי, ומעולם לא הלכתי לאודישנים שהוצעו במסרונים. לאחר שהם סירבו לזכות אותי ואמרו לי שנרשמתי למסלול הניצבות בהודעות, החלטתי לתבוע אותם".

זילברג תבע את "במרום הפקות", אך החליט להגיש בקשה לתביעה ייצוגית שלבסוף נדחתה. "אבל ראיתי שאני לא היחיד. יש עוד אדם, יבגני סטרז', שתבע אותם על שירותי ההודעות וזכה", הוא מספר. ואכן, בפסק הדין בתביעת יבגני סטרז' נגד "במרום הפקות" נכתב, בין היתר, כי "ב מקרה דנן לא נקשר כל חוזה בין הצדדים מעולם, ואין להעביר לצרכן את האחריות להתחקות אחר גורם השולח לו מסרונים שלא הזמין מעולם, ואין לחייבו לפעול באופן אקטיבי לגילוי זהות הגורם, וליזום פנייה אליו כדי להביא לכך שהגורם יפסיק לגבות ממנו כספים שהוא גובה ממנו שלא כדין, מלכתחילה". השופטת עיריה מרדכי חייבה את "במרום" לשלם לתובע 3,000 שקלים.
עו"ד אופיר לב מרכז קבוצה המונה עשרות אנשים, שלכולם נשלחו מכתבי התראה מחברת "איקיוטק", כולם באותו נוסח, ובהם הם נדרשים להסדיר חובות של אלפי שקלים לחברה בגין שירותים שקיבלו. "רוב האנשים בקבוצה לא באמת נרשמו לשירות", אומר עו"ד לב, "ובכלל, איך הם נזכרו עכשיו? איפה הם היו שש שנים? יש לנו מישהו בקבוצה שקיבל את המכתב ומספר הסלולר שצוין במכתב בכלל לא היה שלו. התקשרנו לטלפון וגילינו שזה אדם אחר באותו שם. יש פה טעויות בסיסיות. הם ירו את מכתבי האיום האלה לכל כיוון".

"אם אנשים נרשמו לשירות הייתה צריכה להיות לחברה כתובת IP תקינה של כל החייבים. בפועל, חלק מכתובות ה-IP דומות, ולא יכול להיות שהם שולחים מכתבי התראה עם אותה כתובת IP לכמה אנשים. אנחנו מכינים את כל המסמכים המשפטיים לקראת התגוננות מתביעות, ובמקביל אנחנו שוקלים את צעדינו בתביעות נגדיות לנוכח ההתנהלות".

באתר החברה, תחת הכותרת "אודישנים לאח הגדול", יכולים הגולשים ליהנות מרשימת טיפים לאודישן מוצלח. "רצוי להגיע לאודישן רגוע ונינוח, אחרי שינה טובה בלילה וארוחת בוקר מפנקת", נכתב בסוף הקטע, "אבל לפני הכל כדי להשתתף באודישנים מומלץ להירשם". בסוף הקטע מופיע קישור "הרשמה לאודישנים" שמפנה לעמוד שבו - לצד לוגו התוכניות "האח הגדול", " היפה והחנון", " המרוץ למיליון", " הישרדות", " מאסטר שף" ואחרות - יכול הגולש למלא פרטים בסיסיים.

"היה בעבר באנר שהם העלו כפרסום, "רוצה להשתתף באח הגדול או במרוץ למיליון - הירשם כאן'", מספר עובד לשעבר בחברה. "למטה כתוב שאתה נרשם ל'במרום' או ל'איקיוטק'. היינו מקבלים טלפונים של אנשים שטענו שנרשמו אצלנו למרוץ למיליון. חלק מהעובדים היו אומרים להם 'אוקיי, בוא לפגישה', בלי להגיד להם שלא מדובר בכלל באודישן למרוץ למיליון אלא בחברה מסחרית. נלחמתי להוריד את הבאנרים האלה. אמרתי לאנשים שהם נרשמו לחברה שיכולה לתת להם מידע על אודישנים, לא לתוכנית עצמה. אחרי ארבעה חודשים הורדו הבאנרים האלה".

וזו לא התופעה היחידה. "כשהגעתי ל'במרום' אחת התלונות שכל הזמן שמעתי היא שאנשים לא מקבלים הצעות לאודישנים. את חלק מהעובדים זה בכלל לא עניין. העיקר שמכרנו. חלק מהבנות שעובדות באודישנים התלוננו ששום חברת הפקה וגוף הפקה לא מוכן לתת לנו אודישנים ואין לנו אודישנים לפרסם. איך אנחנו גובים כסף מאנשים על מידע לאודישנים כשאין אודישנים? כשאני הגעתי, בנאדם שעשה מנוי לא קיבל אודישנים. אני אומר לך את זה בוודאות. מה הם היו מקבלים? אודישן שגם ככה התפרסם בטלוויזיה. לא היה לחברה קשר עם ההפקות. ההפקות גם לא רצו לתת את המידע הזה. זה נראה להם משהו שהוא לא נקי וחלק".

ואחר כך כן שלחו אנשים לאודישנים? "כן, להמון סדרות. אבל גם עם זה הייתה לי בעיה. בזמנו, מחוץ לעניין המנוי, הם היו גובים גם אחוזים. כשאדם עשה תפקיד והצטלם, הם היו גובים ממנו 15-10 אחוז דמי תיווך. בעיניי זה היה לא תקין, כי ברגע שמישהו שילם על מנוי לאודישנים, הוא שילם על המידע. למה אני, כמתווך, לוקח ממנו אחוזים? הוא הרי לא מיוצג אצלי כמו בסוכנות".
אל תדאגי, נסתדר
"המדינה תמכה בי ואחד הדברים שעשו בשבילי הוא פשיטת הרגל, כדי שאני אצא נקי לחיים. ככה הקמתי עסקים שהעסיקו מאות אנשים, גלגלתי יותר ממאה מיליון שקל, עשיתי סכומים שאנשים כל החיים לא יעשו. המדינה קיבלה ממני, במסים, עשרות מיליונים, ואני חושב שמאוד השתלם למדינה לעזור לי".

לטענת עובדים לשעבר בחברה היה אופק מעורב באופן פעיל בעבודה השוטפת, גם אם מאחורי הקלעים. "בעבר אחד המנהלים בחברה העיף שני עובדים מ'במרום'. למה ? כי הוא ראה אותם מבטיחים לבנאדם ?אתה תיכנס אלינו, תעשה מנוי, אנחנו מבטיחים לך שבתוך חודשיים אתה עושה תפקיד'. להגיד לך שבן אופק לא יודע שיש מי שמבטיחים הבטחות כאלה? הוא יודע. הפריע לו? לא הפריע לו. מבחינתו הוא לא אמר לאנשים להגיד את זה, אבל זה הביא לו כסף. זה לא לשים גבולות לאנשים.

"בשלב מסוים הוא רצה שבתהליך הקליטה, כשאדם מגיע לפגישת ייעוץ, נעשה לו סוג של אודישן וכאילו ניתן לו חיזוק על האודישן. מבחינתי לעשות לאדם אודישן בשלב מוקדם כל כך זה מאוד גבולי. זה כאילו להכניס אותו לציפייה. המנהל אז אמר לאופק שהוא לא מוכן לזה ושהוא יעשה אודישן רק אחרי שהבנאדם עובר את הסדנה ונכנס אלינו, ושהוא לא מוכן סתם לתת לו טקסט ולהגיד לו ?בוא תצטלם עם זה'. בשלב מסוים הוא אמר לאותו מנהל ?אתה יודע שכל השינויים האלה שאתה עושה פה גורמים נזק'".

אחד השלבים הראשונים בתהליך קליטת הלקוח בחברה הוא הראיון. רבים מספרים על פגישה ארוכה, בת כמה שעות, שבמהלכה הובטחו הבטחות שונות, כאשר נציג המכירות מתפעל מכישורי המשחק של הלקוח ובסוף הפגישה מפעיל לחץ לתשלום מיידי ולחתימה על חוזה. בחלק מהמקרים חלום הכוכבות הנדמה בהישג יד גורם ללקוחות להתנהל בפזרנות ובחוסר אחריות. חתימה במקום ובלי קריאת חוזה, תשלום חלקי במזומן, סיכומים בעל פה ופזיזות - אלה רק חלק מהגורמים למה שנגרר לעתים לסיבוך משפטי ארוך ומייגע.

"אתה מקבל לראיון אנשים שנרשמו דרך כל מיני פרסומות", מספר עובד לשעבר ב"אקסטרז", סוכנות הניצבים של "במרום". " אנחנו מתקשרים אליהם ומזמינים אותם לאודישן. זה לא באמת אודישן, כי אנחנו לא קובעים אם הם נכנסים לסדרה או לא. הם פשוט נכנסים לסוכנות. אתה אומר להם 'בוא נראה אותך, אם יש לך מה שצריך'. לפעמים נותנים להם לקרוא כמה שאלות, שאין להן שום משמעות ".

הצעתם ללקוחות שיעורי משחק?
"כן. יש לנו בית ספר לניצבים ב'אקסטרז'. מלמדים אותם יסודות ובסיס של משחק, למרות שנדיר מאוד שאתה מתקדם משם. אתה רואה אנשים שאין להם כישרון בכלום, ואתה ממשיך עם זה".

בנוסף לשירות הבסיסי, ללקוח מוצעים שירותים נוספים שנחיצותם לא ברורה. "הלקוח צריך לעשות בוק", מספר העובד לשעבר ב"אקסטרז". " זה באמת שטויות, כי אף אחד מהמלהקים לא באמת מתעניין בבוק. צילומי פנים, תמונה אחת ונתונים פיזיים בסיסיים מספיקים למלהקות לתפקידי ניצבות וביט. על הבוק הפשוט גובים בחברה בסביבות 2,000 שקל . זה המון כסף. יש גם בוק מתקדם שכולל גם וידאו, וכרוך בתשלום נוסף. יש גם אפשרות לעשות בוק כשאתה תחת דמויות שונות, ואומרים לך שיש לך סיכויים טובים יותר בגלל התמונות האלה. אולי בעיקרון זה יכול לעזור, אבל בפועל זה לא מעניין אף אחד. כשהמלהקת אומרת שהיא צריכה מישהו תימני, זה משנה לה אם הוא לבוש כמו חייל או שהוא עשה וידאו? זה לא משנה. היא רואה תמונה, ויאללה, תשלחו עוד מישהו. זה אפור מאוד. אני יכול להגיד לך שאנשים שעבדו איתי, לחלק מהם זה הציק. מצד שני, מי אני שאעצור מישהו מלהגשים את החלום שלו? כל המניעים כשרים".
במקרה של "במרום" העניין קורץ עוד יותר. כבר שנים שהחברה משכירה במחיר נמוך או ללא תשלום חדרי אודישנים לחברות הפקה ולמלהקים מובילים בתעשייה. כך מגיעים שחקנים מפורסמים מהשורה הראשונה למשרדי החברה מדי יום ביומו. "יש שם משרדים עם כיתות וחלונות, והוא (בן אופק, א"ש) נותן למלהקים לעשות שם אודישנים בחינם", מספר גורם בתעשייה. "ברגע שעושים שם אודישנים, כל הזמן יש שם שחקנים שמסתובבים במשרדים. הוא מביא ילדים עם ההורים לפגישות והם רואים כל מיני שחקנים מוכרים מהטלוויזיה. נראה להם שזה מקום מצליח והם מתפתים לחתום, כי הם באו וראו את הכוכבים מערוץ הילדים".

"עשינו אחד ועוד אחד", מספר גורם נוסף בעולם הבידור. "כששחקנים מפורסמים נמצאים באודישנים ופתאום הם יוצאים מהחדר וילד בן 15 רואה אותם, הוא חושב 'וואו, תראו מי פה, בטח שווה להיות במקום הזה ולשלם להם כסף'. באמת כואב הלב על כל המסכנים האלה ששופכים כסף". שחקנית נוספת, מהמוכרות בארץ, גילתה להפתעתה ששמה ותמונתה מופיעים בתוכן פרסומי של "איקיוטק". לאחר בקשות חוזרות ונשנות להסרת הפרסומת, ולאחר שלא נענתה - תבעה השחקנית את החברה וזכתה בסכום של עשרות אלפי שקלים.

נטלי (השם המלא שמור במערכת) הגיעה לחברה כחיילת צעירה. "זו הייתה החלטה טיפשית", היא מודה. "רציתי להופיע בפרסומות, וראיתי משהו שלהם באינטרנט. דיברתי איתם בטלפון והם קבעו לי פגישה. הייתה פגישה עם מישהי נחמדה מאוד שהסבירה לי איך זה עובד. אמרה לי שצריך לעשות בוק, שזה לא מצליח לכל אחד ושאני צריכה לשלם הרבה מאוד כסף. כשאמרתי לה שאין לי כסף, שאני חיילת שמרוויחה 350 שקל, היא אמרה לי שנסתדר איכשהו".

על מה היית צריכה לשלם?
"על סדנאות. אתה משלם על הבוק ועל השירות שבו הם משיגים לך אודישנים באמצעות מסרונים. היא רצתה 6,000 שקל במקום. אמרתי לה 'אני יכולה ללכת ולהשיג את זה'. והיא אמרה לי 'בואי נעשה את זה עכשיו'. עכשיו , עכשיו, עכשיו. לחצה עליי שזה יהיה באותו רגע. זה היה נורא דחוף לה. היא אמרה לי ?אל תדאגי, אנחנו נמצא דרך להסתדר'. הייתי ממש טיפשה. אין לי דרך להצדיק את זה. ידעתי שאין לי איך לשלם, אבל היא הייתה נחמדה נורא ורצתה לעזור לי. בסוף סגרנו שאשלם בהוראת קבע, משהו כמו מאה שקלים בחודש. הייתי חיילת ולא באמת היה לי איך לשלם יותר מזה".

ובכל זאת חתמת. "כן. אבל כמה ימים אחר כך הבנתי שלא אוכל לעמוד בזה. היא התקשרה אליי כדי לעשות את הבוק ואז אמרתי לה, 'תקשיבי אני לא אעמוד בזה, אני רוצה לבטל'. היא אמרה לי לשלוח פקס. שלחתי וכתבתי למה אני רוצה לבטל את זה, כי אני חיילת וכו'. הם לא חזרו אליי. עכשיו, ארבע שנים אחרי, הם תובעים אותי שלא שילמתי להם".

לפני חודשיים קיבלה נטלי מכתב התראה. "הייתי צריכה להיזכר בכלל מה זה 'במרום'. כתבו לי שלא שילמתי ושקיבלתי שירותים ושאני צריכה לשלם 10,000 שקלים , כי הצטברה ריבית של 4,000 שקל על הסכום המקורי. הייתי בהלם. פניתי לעורכת דין והגשנו תביעה. כרגע הם רוצים להתפשר אבל אני לא מוכנה להתפשר על כלום. לא קיבלתי שום דבר מהשירותים שלהם. לא השתמשתי בשם המשתמש כביכול שהם הביאו לי, לא עשיתי בוק. מבחינתי אני לא צריכה לשלם כי לא קיבלתי שירותים".
לילד אין סיכוי
חלק מהשירותים שמעניקות החברות, ובעיקר בית הספר "תגליות", הם שיעורי משחק בהשתתפות שחקנים מוכרים. פרצופיהם מתנוססים באתר החברה, לעתים גם אחרי שכבר הפסיקו ללמד במקום. כך במקרה של השחקנית וכוכבת הילדים הילי ילון. "יום אחד ראיתי הודעה באינטרנט 'רוצה להיות כמו הילי ילון?'", מספרת השחקנית, "והקישור הפנה ל'במרום הפקות' או 'תגליות'. התקשרתי וביקשתי שיורידו. לא הורידו. הגעתי למקום פיזית ופגשתי איש נחמד שאמר לי 'עזבי, בואי תלמדי פה, אנחנו נשלם לך המון כסף'. הסכמתי".

ילון הספיקה ללמד כמה שיעורים ונחשפה, לדבריה, להתנהלות שלא הייתה לרוחה. "אני זוכרת שהזמינו אותי להעביר אודישנים על תקן מלהקת. היו כמה ילדים והם היו צריכים להגיד כמה שורות ואני הייתי צריכה להגיד מה אני חושבת. באתי עם התוצאה, עם האנשים שבחרתי, אבל אף אחד לא רצה לשמוע מה אני חושבת. אמרו לי 'זה לא באמת'".

" אני מורה. סגרו איתי כמה שיעורים. הכנתי מערך שיעור, מן הסתם. אבל אז, ברגע שכולם נרשמו לקורס, הם פשוט ביטלו את השיעורים שלי ולקחו איזו מישהי שאין לה ניסיון בתור מורה, ושמו אותה עם התלמידים האלה. אין לה ניסיון, אין לה כלים, היא לא באמת מורה. מישהי פרווה. פשוט ביטלו את השיעורים עם המורים שהם הבטיחו. איתי למשל. והבטיחו לתלמידים שאני אלמד שם. בכלל, משחק הוא נושא רגיש. צריך באמת להיות סבלני ולהעביר את התלמידים תהליך, לראות כל אחד. זה לא מסחרה של כסף. זה מסוכן. אתה עובד עם רגשות, אתה צריך לדעת איך לעבוד עם אנשים. מי שאין לו כלים ללמד יכול לפגוע, מעבר לעניין הכספי".

בסופו של דבר לימדה ילון כמה קבוצות, בין השאר בסניף בחיפה. "תראה, מסנוורים שם אנשים באמצעות עולם זוהר שלא קיים באמת", היא אומרת. "הם משלמים כסף, לומדים, ואין להם מה לעשות עם זה. הלכו 5,000 שקל . ראיתי שהם לוקחים ילדים, אפילו אם הם בחיים לא יצליחו להיות שחקנים, אפילו אם אין להם כישורים, מבטיחים להם הבטחות ומחתימים את ההורים שלהם. בהרבה מקרים אלה ההורים שרוצים שהילדים יצליחו, ומשלמים סכומים גבוהים מאוד. הם שואלים על הילדים, אם יש להם סיכוי, ואתה רואה שלילד אין שום סיכוי. זה לא יעזור לו".

ולך שילמו?
"הם היו חייבים לי כסף ולא שילמו בזמן. הייתי צריכה לרדוף אחריהם, עד שפיזית הלכתי למנהל החשבונות ולקחתי כסף, בקטע של 'אני הולכת לשבור לכם את המקום אם אתם לא משלמים לי עכשיו'".
עדיף לנתק קשר
המצב שמתארת ילון שב ועולה בתלונות אחרות של עובדים לשעבר או שחקנים שסיפקו שירותים לחברות השונות שבבעלות בן אופק. השחקנית מיכל גבריאלוב שיחקה בהצגה שהועלתה ב"תאטרון תל אביב", גוף שקשור אף הוא לבן אופק ולחברת "במרום". לטענת גבריאלוב שכרה שולם במועד עד שהתאטרון חדל מפעילות. "על ארבע ההצגות האחרונות לא שילמו לי כי התאטרון הפסיק לפעול", היא מספרת. "הם חייבים לי כמה אלפי שקלים. הכל היה בסדר עד שפתאום הם פשוט לא שילמו".

בשח"ם, ארגון השחקנים בישראל, מכירים את הבעיה מקרוב. "בשנה האחרונה התקבלו בארגון שח"ם כמה פניות של שחקנים באשר לחובות של תאטרון תל אביב כלפיהם וכן פניות באשר לחובות של חברות אחרות הקשורות לבן אופק", מאשר שחר בוצר, מנכ"ל שח"ם. "כל הפניות נמצאות בטיפולנו אל מול בן אופק, ונפעל בנחישות עד להחזרת כל הכספים".

"היו לי לקוחות שנאלצתי להילחם בשיניים כדי שהם יקבלו את מה שמגיע להם", מספר עובד לשעבר בחברה. "חלק מזה הייתה גבייה שגויה ללקוחות וחלפה תקופה ארוכה של נדנודים ארוכי טווח עד שסידרו להם את הגבייה. לחלקם הגיע החזר, אני לא יודע אם הם קיבלו אותו".

השחקן והיוצר מיקי גבע, שבעבר העביר קורס יחיד ב"במרום", גילה את שמו באתר, לטענתו, גם אחרי שכבר סיים את ההתקשרות עם החברה, וללא אישור או הסכמה מצדו. "אף אחד לא שאל אותי או קיבל את הסכמתי לשום דבר. הם גם פרסמו מודעות שקשורות לסדרה שלי, 'מלבי אקספרס', ואין להם שום קשר אלינו. אנחנו עבדנו עם הפקה ברזילאית לחלוטין. לא היה שום שת"פ איתם, אבל ראיתי פרסומים שלהם בפייסבוק ובאינטרנט. העתיקו את התמונה של הספר שלי, כתבו 'מלבי אקספרס'. הערוץ מודע לזה ואני כבר מתעסק עם דברים אחרים בחיי. חוץ מזה עשיתי שם פעם קורס, שהיה דווקא טוב".

בצוות המורים, כפי שהוא מופיע באתר "במרום" ו"תגליות", מוזכרים בין היתר קובי מחט, טלי שרון ואיתי תורג'מן. מחט, בתשובה לפניית סופשבוע, מאשר שלימד לפני כמה שנים כארבעה שיעורים ב"במרום" אך מאז לא לימד במקום. למרות זאת, הרשמה לכיתת אמן בהנחייתו עדיין מוצעת לגולשים באתר.

השחקן איתי תורג'מן מוצג באתר כמי שמלמד שיעור ב"יסודות המשחק". "העברתי שם כיתת אמן של שעה וחצי לפני שלוש שנים", אומר תורג'מן. "אין לי שום קשר אליהם או מושג על מה שקורה שם. אם הם מפרסמים שאני מורה שם זו חוצפה ועבירה פלילית". מסוכנות "פרי כפרי" המייצגת את טלי שרון נמסר כי "השחקנית לימדה ב'תגליות' לפני כמה שנים, כשני שיעורים, ושם נפסק שיתוף הפעולה עם בית הספר". למרות זאת, כאמור, שמה עדיין מופיע באתר.

בשני שחקנים מוכרים מתגאה "במרום הפקות" כדוגמאות חיות על המסך להצלחה דרך החברה: גיא סלניק  ("אליפים", " חטופים") ודניאל מורשת ("האי", "גאליס"). שני השחקנים היו חתומים בעבר בסוכנות הטאלנטים שהקים בן אופק, "אופק טאלנט". סלניק מתקשה לחלוק שבחים לסוכנות לשעבר. "הגעתי לשם בגיל 15 דרך מודעה באינטרנט", הוא מספר. "זה היה אחרי שבילדות שיחקתי בתאטרון בחולון והפסקתי כדי ללמוד. אז אתה גורר את אמא לפגישה, יושבים מול נציגה נחמדה מאוד שמסבירה לך על בוק מקצועי וייצוג, רק בוא תשלם לנו 3,000 שקל על בוק שהייתי מעריך היום שהוא שווה 500 שקל".

סלניק נרשם והחל לקבל זימונים לאודישנים. "הם שלחו לאודישנים ועשו את החלק שלהם, וברגע שקיבלתי סדרה ראשונה בערוץ לוגי הם כבר אמרו 'טוב, תשמע, אנחנו רוצים להחתים אותך בתור טאלנט. בוא רק תחתום פה לחמש שנים'. אני ואמא שלי פתחנו עיניים. גם בתור ילד בן 15 הבנתי שיש פה משהו בעייתי. הם אמרו 'או שאתה חותם או שאתה לא חותם, אבל אז אתה גם לא עושה את הסדרה'".

"חתמתי ואלו היו חמש שנים של ייצוג לא נכון. אני לא חושב שהם ידעו איך להתנהל בתור סוכנות. הם ייצגו אותי, אני לא אומר שלא, אבל את הדרך שלי עשיתי בעצמי. אודישנים הייתי מסדר לעצמי, כי מלהקות לא אהבו לעבוד איתם והן היו מתקשרות אליי לנייד ישירות. הייתי הולך לאודישנים בלי ידיעתם. גם היו חוזים שהם לא ידעו לסגור או כספים שהם לא שילמו בזמן".

ימים , שבועות?
"שלושה חודשים שאני לא מקבל צ'ק למרות שהוא אמור להיות שוטף פלוס 30. חודשים אתה מחכה לכסף רק כדי לגלות בסוף שחסר כסף, ואז הם אומרים נכון, טעות. על כיתת אמן שהייתי מעביר שם הייתי אמור לקבל 500 שקל. על כיתה אחת שילמו ועל שיעור אחר לא שילמו כי זאת התפטרה, וההיא מהכספים ופה ושם. בלבלו לי את השכל. היה שלב שוויתרתי על הכסף. לא היה לי כוח להילחם על כספים שהגיעו לי ומגיעים לי עד היום".

מלבד הכסף שלטענתו טרם שולם, כשעזב את הסוכנות נכונה לסלניק הפתעה נוספת. "הם הכניסו אותי לחוב של כמעט 30 אלף שקל מול מס הכנסה, כי הם לא שילמו מסים", הוא מספר. "כרגע יש חוב במס הכנסה על שם גיא סלניק, ולא בגללי. מתי נודע לי? כשסיימתי את החוזה ומישהו מתוך המערכת התקשר ואמר לי 'תדע שזה המצב'. אם לא הייתי מקבל את השיחה הזאת, מעקלים היו מגיעים לבית שלי בלי שאדע למה".

פתרת את זה מולם?
"לא. רציתי מאוד לתבוע אותם אבל העדפתי לנתק כל קשר".

אבל לא כולם בני מזל כמו סלניק, שיכול להרשות לעצמו להניח את הפרק הזה מאחוריו. יעקב קורץ הגיע למשרדי "במרום" לפני כמה שנים בעקבות החלום של בתו הקטנה, מורן. "היא רצתה להיות שחקנית", הוא מספר. "הגענו אליהם וחתמנו על מסמך. הסבירו לנו שהם עובדים עם אמנים וצריך מדי פעם ניצבים, שחקנים ורקדנים לסרטים ולמופעים, ומקבלים על זה תשלום, כמובן. שילמתי בשביל הזימונים לתפקידים עצמם. הם אמרו שהכסף הוא תמורת זה שהם מפרסמים אותה באתר שלהם, וכשיש ביקוש מצד אמנים הם מפנים אותם לילדה או לילד שרשומים באתר".

ומה קרה מאז?
"שום דבר. הלך הכסף. לא שמענו מהם. הבת שלי פנתה פעם אחת או פעמיים והם אמרו לה "אנחנו נזמן, אנחנו נזמין' וזה נשאר באוויר. עשיתי את זה כדי ללמד אותה, כי היא התלהבה מהדברים האלה. היום אם היא תראה דבר כזה היא תדע שלא פונים לזה. זה שיעור שאנחנו, ההורים, שילמנו עליו".
קבוצת או.אם.סי התחילה כחברה אחת ויחידה: "במרום". את "במרום" הקים בשנת 2004 איש העסקים הצעיר בן אופק, מוזיקאי במקצועו, במקור ממעלה אדומים, בן בכור ואח לשלושה אחים ואחיות. עם הזמן התפתחה החברה, העסק גלגל כספים ורשימת הלקוחות תפחה. כך גם רשימת השירותים שהוצעו להם. בשלב מסוים החליט אופק לפצל את הפעילויות לכמה חברות נפרדות, כולן בבעלותו וכולן מרוכזות בשני מתחמים סמוכים ברחובות קרליבך ושפרינצק בתל אביב, תחת הנהלות נפרדות. כך הקים את "OFEK טאלנטים ", " אקסטרז", " תגליות", " פרמיס", " איקיוטק" ועוד. מעל כולן הציב, כאמור, את "או. אם.סי גרופ - אופק מנג'מנט".

רק מעטים מעובדי החברות ידעו שבן אופק הוא שמו החדש של יניב בן שושן. בן שושן החליף לפני כמה שנים את שמו לבן אופק, והסביר את שינוי השם ברצון לקדם את עצמו כמוזיקאי בעל שם במה קליט יותר.

מבדיקת מעריב סופשבוע עולה שבן אופק, תחת השם יניב בן שושן, הסתבך בתחילת העשור הקודם בפלילים. בסוף שנת 2000 נעצר יניב בן שושן, אז בן 24, בחשד שהטמין שני מטעני דמה מאולתרים בסניפי בנק לאומי בירושלים ובחשד שאיים על מנהל סניף בנק. בן שושן, כך נטען, החליט לנקום במנהל הסניף לאחר שחשבונו הוגבל בשל חוב של אלפי שקלים. לפי החשד שלח בן שושן למנהל הסניף מכתב ובו נאמר לו כי אשתו וילדיו נחטפו, ודרש מיליון דולר כופר. בנוסף הטמין בן שושן כעשרים מטעני דמה בסניפי בנק שונים בעיר. פרקליטיו טענו כי בן שושן מעורער בנפשו, והתיק לא הגיע לכדי כתב אישום.

רמז לדרך שבה נסגר התיק אפשר למצוא בהחלטה אחרת: עשר שנים לאחר האירוע, בפברואר 2010, פרסם בית משפט השלום בתל אביב החלטה בתיק אחר שיניב בן שושן היה מעורב בו. "העברה המיוחסת לחשוד היא שתקף את אביו בדירת האב בתל אביב", נכתב בהחלטה, "לפי האמור בבקשה, הרקע לתקיפה הוא מצבו הנפשי של החשוד. מתברר כי החשוד אמנם היה מאושפז בעבר, אולם מאז עברו כעשר שנים. . . אין לפניי כל בסיס לצורך בבדיקה פסיכיאטרית", קבע השופט דן מור, ושחרר את בן שושן בערבות.בשיחה עם סופשבוע מודה אופק כי אכן היה מעורב באירוע האלים בשנת 2000. הוא מתאר את התקופה כ"דאון" בחייו; לטענתו השתקם מאז לחלוטין, ומזה שנים הוא כשיר לנהל את עסקיו.

כיום אופק מתנהל תחת שם חוקי אחר. ספק אם גם הגלגול הקודם של חברת "במרום הפקות 2004 בע"מ" מוכר ללקוחות החברה. בשנת 1997 נרשמה חברת "במרום הפקות בע"מ" על ידי בן אופק, אז תחת השם בן יניב. החברה נמחקה כשנתיים מאוחר יותר, בסוף 1999. אופק הספיק בשנים ההן להקים גם את עמותת "במה-רמה" - "עמותה לקידום אמנויות הבמה בירושלים" - שפורקה זמן מה
אחר כך. מעצרו בסוף שנת 2000 קטע את פעילותו, והוא הותיר אחריו חובות.

בשלב מסוים עזב אופק את ירושלים ועבר למרכז הארץ, שם למד כשנה בבית הספר "רימון". במקביל הקים את עמותת "אמוס", אך גם זו חדלה מפעילות זמן לא רב לאחר שנפתחה. אופק עצמו החל במקביל לקדם את עצמו כמוזיקאי יוצר. הוא צילם קליפ ששודר לטענתו בערוץ 24, ושינה רשמית את שמו ל"בן אופק". בדירה ששכר בתל אביב החל לראשונה לפעול מרכז המידע לאודישנים שהקים, כולל אולפן הקלטות, עד שעבר למתחם הנוכחי. אביו, יום טוב בן שושן, הוא שפתח את החברה על שמו.
בשיחה עם סופשבוע מתאר יום טוב בן שושן את בנו כיזם שאפתן שהקים עמותות וחברות, כמעט כולן קשורות לתחום הבמה והמוזיקה. האב מספר על הצלחתה של "במרום" בתקופתו, ועל הכנסותיה שהגיעו לדבריו למיליוני שקלים, רובם משירותי המסרונים של החברה.בשלב מסוים התגלע סכסוך בין השניים, שהוביל להעברת הבעלות על החברה לבן אופק. הסכסוך הגיע עד כדי אלימות, והביא לניתוק בין האב ובין אופק ושאר בני המשפחה. בסופו של דבר הגיע הסכסוך לבית המשפט, והוא עדיין מתנהל בין הצדדים.

"במשך שנים כל מי שתבע אותי או רצה להשחיר את פניי תמיד השתמש בעבר שלי", טוען אופק בתגובה. "כשאין למישהו מה להגיד אז הוא מעלה דברים מהאוב. אין כאן איזו הסתרה. להפך. אני הגעתי הכי נמוך שאפשר להגיע, עד לרמה של לרצות לפגוע, מה שנקרא תמות נפשי עם פלישתים. אלה דברים שקורים לאנשים, בטח למוזיקאי, אדם שהוא אמן. העבר שלי, הרקע שלי, הם לא עניינו של אף אחד. אני לא איש ציבור".

יום שלישי, 26 ביולי 2016

תחקיר צינור לילה: מי שולח את דרישות החוב של איקיוטק ?

בית המשפט פסק כי איקיוטק פועלת בשיטת מצליח

בתיק שיוצג על ידי משרדנו, פסק בית המשפט הנכבד בחדרה מפי כבוד השופט נאסר ג'השאן כי חברת איקיוטק פועלת בשיטת מצליח והורה עליה לפצות את הנתבעת בהוצאות בסך של כ-7,500 ש"ח

לקריאת פסק הדין המלא:









ע"ר 48059-02-14 אדרי נ' איקיוטק בע"מ ח.פ. 514945088


תיק חיצוני:  





בפני
כב' השופט  נאסר ג'השאן



מערערת

שרית אדרי ת.ז.

נגד



משיבה

איקיוטק בע"מ ח.פ. 514945088








חקיקה שאוזכרה:











1.         ערעור על החלטת כב' הרשם ש' רומי מיום 13.2.14, לפיה נדחתה בקשה לפסיקת הוצאות שהגישה המערערת.



2.         להלן אסקור בקצרה את ההליכים שהתנהלו בפני כב' הרשם:



א.         ביום 14.1.14 הגישה המשיבה, היא התובעת, תביעה כספית ע"ס 2,140 ₪, בגדרה טענה כי חברת "במרום הפקות" המחתה למערערת את זכותה לגבות מן המשיבה חוב בגין שירותי מידע באינטרנט שרכשה המערערת באמצעות מנוי. על פי הנטען, רכשה המערערת כרטיס אישי באתר האינטרנט של חברת "במרום הפקות" ובו הזינה את פרטיה האישיים וצרכה שירותים בתשלום.



ב.         ביום 4.2.14, בטרם הוגשה בקשת רשות להגן, ביקשה המשיבה למחוק את תביעתה בנימוק שהמשיבה "החליטה לפנים משורת הדין לתת לנתבעת הזדמנות לפרוע את חובה ללא הליך משפטי וללא התערבות בית המשפט הנכבד".



ג.          בו ביום, הורה כב' הרשם רומי על מחיקת התביעה, ללא צו להוצאות.



ד.         ביום 13.2.14 הגישה המערערת "בקשה לפסיקת הוצאות ופיצוי בשל הגשת תביעה ללא עילה".  מבלי לקבל את עמדת המשיבה הורה כב' הרשם רומי בהחלטה מיום 13.2.14 לדחות את הבקשה וציין כי "הבקשה נדחית, הואיל והתביעה נמחקה בטרם הוגש כתב כלשהו על ידי הנתבעת".



ה.         מכאן הערעור שלפניי.





טענות הצדדים



3.         בכתב הערעור מעלה המערערת אותם הנימוקים שהעלתה בבקשתה לפסיקת הוצאות. לטענתה, מנהלת המשיבה "מסע גבייה שערורייתי" כנגד לא פחות מ- 100,000 אזרחי ותושבי ישראל "ואף מצליחה לגבות סכומים רבים תחת איומים והגשת תביעות מעין זו לבית המשפט במטרה שאותם אנשים ישלמו... ורבים משלמים מתוך פחד, ועל מנת לא להימצא בדילמת אימה מעין זו".



4.         המערערת מפנה לכתבות מאתרי אינטרנט, לעמדת משרד המשפטים, לעמדת שר התקשורת (אשר פנה ליועמ"ש בנוגע לתלונות צרכנים בנושא חיובים מהמשיבה), לעמדת המועצה הישראלית לצרכנות, שעל פי הנטען קיבלה 3,800 תלונות על המשיבה, וטוענת כי התביעה שהוגשה כנגדה, הוגשה על מנת להפחיד את המערערת ומשהודיעה המערערת כי בכוונתה להתגונן, אצה רצה המשיבה וביקשה למשוך תביעתה.



5.         לטענת המערערת, בעקבות הגשת התביעה, ביום 29.1.14 פנתה היא לקבלת ייצוג מבא- כוחה, כאשר עוד ביום 22.1.14 הודיע בא כוח המערערת לבא כוח המשיבה כי המערערת פנתה אליו והיא שוקלת לשכור את שירותיו כדי לייצג אותה, וזמן קצר לאחר מכן מיהרה המשיבה למשוך תביעתה, כאשר היא מודיעה כי היא החליטה לאפשר למערערת לשלם את חובה, דבר שהמערערת מכחישה, שכן לא היה בכוונתה לשלם חוב שאיננו קיים.



6.         לטענת המערערת, מדובר בהתנהלות שיטתית, לפיה מוגשת תביעה ע"י המשיבה ומעת שמודיע הנתבע כי בכוונתו להתגונן, מזדרזת המשיבה למשוך תביעתה. המערערת טוענת כי שכרה את שירותיו של בא כוחה, וזאת ביום 29.1.14 ושילמה לו כשכ"ט עו"ד את הסך 2,832 ₪ כולל מע"מ, בשני שיקים, הראשון ע"ס 832 ₪ שזמן פרעונו 29.1.14 והאחר ע"ס 2,000 ₪ שזמן פרעונו 5.2.14, כפי שעולה מחשבונית מס מיום 29.1.2014 - שצורפה לכתב הערעור.



7.         המערערת מוסיפה וטוענת, כי לא ידעה על הבקשה למחיקת התובענה, וכי ב"כ עמל על הכנת בקשה למחיקת כותרת ולהעברת דיון (שאף היא צורפה לכתב הערעור) ומשניסה ב"כ להגישה, נודע לו כי התובענה נמחקה מבלי שהדבר הובא לידיעתו ומבלי שהבקשה למחיקת התביעה תשלח אליו.



8.         לטענת המערערת, יש להתערב בהחלטת כב' הרשם, ולפסוק לה את הוצאותיה המוכחות.





9.         מאידך, טוענת המשיבה כי מושא הערעור הוא רצון קבוצה בפייסבוק בשם "איקיוטק טוענים שיש לך חוב, האומנם?" המנוהלת על ידי בא כוח המערערת "לחזק את הקבוצה על גבה של המערערת". בעיקרי הטיעון נטענו טענות באשר לסכסוך בין בעל המניות של המשיבה לבין ב"כ המערערת ולסיכום טענות אלה, ניסתה המשיבה להוכיח, כי הבקשה לפסיקת הוצאות הינה חלק מסכסוך כולל בין ב"כ המערערת לבין המשיבה. 



10.        עוד טענה המשיבה, כי היא חברה לגיטימית אשר מנסה לגבות חובותיה מן החייבים בדרכים משפטיות וחוקיות, והמערערת היא אחת הלקוחות אשר לא שילמה בגין שירותים שצרכה מאת המשיבה.



11.        באשר לסיבות שהביאו אותה למחוק תביעתה – טענה המשיבה כי "מתוך מגוון שיקולים פנימיים של המשיבה, אשר חלקם פורטו בבקשה וחלקם אינם רלוונטיים לתיק הספציפי של המערערת, החליטה המשיבה למחוק את התביעה בתוך זמן קצר". בקשת המערערת לפסיקת הוצאות נדחתה על ידי כב' הרשם, חרף הנימוקים שנטענו בה ולאחר שכב' הרשם בחן ביסודיות את הבקשה ואת נימוקיה. המשיבה טענה כי פסיקת הוצאות נתונה לשיקול דעתו הבלעדי של בית המשפט ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בעניין זה, כפי שעולה מפסיקת בית המשפט העליון. המשיבה הוסיפה וטענה, כי לא הוגש ייפוי כוח לתיק בית המשפט עד ליום זה, ואם שכרה המערערת את שירותיו של בא כוח המערערת, מדוע לא הודיע על כך לבית המשפט מיד. המשיבה טענה, כי המערערת וב"כ ידעו על הבקשה למחיקת התביעה ועל ההחלטה שניתנה בה עוד ביום 4.2.14 והשתהו באופן מכוון "כדי ליצור בסיס נוסף למסע ההכפשות נגד המשיבה". המשיבה מעלה טענה פרוצדורלית ולפיה משניתן פסק דין, לא ניתן היה להגיש בקשה לפסיקת הוצאות אלא בקשה לביטול פסק הדין, ומכאן שהבקשה בפני כבוד הרשם בדין נדחתה.



הכרעה



12.        לאחר שעיינתי בכתב הערעור, בעיקרי הטיעון ושמעתי את ב"כ הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להתקבל, ומן הדין היה לפסוק הוצאות ושכ"ט עו"ד לטובת המערערת.















13.        ראשית, אסלק מדרכי טענתה הפרוצדורלית של המשיבה, ולפיה לא ניתן היה להגיש את הבקשה לאחר מתן פסק הדין. תקנה 511 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984, קובעת כי "בתום הדיון בכל הליך יחליט בית המשפט או הרשם בעניין שלפניו אם לחייב בעל דין בתשלום שכ"ט עו"ד והוצאות משפט (להלן: הוצאות) לטובת בעל דין אחר, אם לאו". אמנם, הגישה המערערת בקשה לפסיקת הוצאות אחרי מתן פסק הדין, אולם אפילו אקבל טענת המשיבה כי דרך המלך היא להגיש בקשה לביטול פסק הדין- יש להשקיף על בקשת המערערת, על פי מהותה, כבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר עמדת המערערת ככל שהוא נוגע לעניין ההוצאות, ועל כן יש לראות החלטת כב' הרשם כאילו ניתנה בבקשה מן הסוג האמור. אמנם כותרת הבקשה היא בקשה לפסיקת הוצאות, אולם על צד המהות, מדובר בבקשה לביטול פסק הדין לעניין סעיף ההוצאות. לאמור לעיל אוסיף, כי פסק הדין ניתן בטרם נשמעה עמדת המערערת, וההזדמנות הראשונה שניתנה למערערת להעלות טענותיה לעניין ההוצאות היתה בגדר אותה בקשה לפסיקת הוצאות הוצאות.



14.        האם ראוי בנסיבות העניין להתערב בהחלטת כב' הרשם שלא לפסוק הוצאות? אמנם, הכלל הוא שערכאת הערעור אינה מתערבת בפסיקת הוצאות, ולא בנקל יענה בית המשפט שלערעור לערעור שמתייחס אך לשאלת ההוצאות (ראו ע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה פד"י נח (2) 301; ע"א 9545/04 סיעת ביאליק נ' סיעת יש עתיד לביאליק פד"י ס (1) 391). אולם, קיימים חריגים לכלל הנ"ל. כך למשל, מצאנו כי כלל אי ההתערבות אינו חל מקום שבו נפלה טעות משפטית או נתגלו פגם או פסול בשיקול הדעת בעת שקילת עניין ההוצאות, ועל כן במקרה זה תתערב ערכאת הערעור.  הכלל המנחה בכגון דא הינו "בהעדר נסיבות מיוחדות אין צידוק לכך שבעל דין שזכה במשפט יצא בחסרון כיס" (ראו: ע"א 9466/05 שווקי נ' מדינת ישראל (16.3.2008) כן ראו הדברים שקבע כב' השופט עמית בע"א 10242/09 עו"ד משה בלטר ואח' נ' אילנה מזור ואח' (2.2.2011)).



15.        לטעמי, מדובר במקרה שמצדיק התערבות ערכאת הערעור, ולהלן הנמקתי.



16.        מקום שבעל דין מבקש למחוק הליך שיזם, רשאי הוא לעשות זאת, אולם הדבר נתון לשיקול דעת בית המשפט, וככל שבית המשפט ייעתר לבקשתו, "יפסוק גם בהוצאות המשפט" (ראו נוסח תקנה 154(א) ו- (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי). משמע, לא מוקנית זכות לבעל דין לחזור בו מתביעתו בכל זמן נתון, מבלי להתייחס לשאלת ההוצאות של הצד שכנגד, גם אם טרם הוגש כתב הגנה מטעם הנתבע. במקרה זה נמחקה התביעה, אולם לא נשמעה עמדת הנתבע לעניין ההוצאות.







17.        מי שמגיש תביעה לבית המשפט, ידע שעצם המצאת התביעה לידי הנתבע, עלולה לגרום להוצאות. אזרח מן השורה שמקבל תביעה, מלבד המועקה הנפשית שנגרמת לו, פונה לעורכי דין, מבזבז זמן ועלול הוא להתקשר בהסכמי שכר טרחה ולהתחייב לשלם כספים, ומרגע שהוכח כי הנתבע נשא בהוצאות, על בית המשפט להתחשב בכך, למקרה ויוזם ההליך מבקש למחוק את תביעתו.



18.        התנהלות המשיבה, על פניה, נראית מוזרה והתנהלות זו תומכת בטענת המערערת, כי מדובר במה שקרוי בשפת העם "שיטת מצליח". המשיבה לא סיפקה הסבר המניח את הדעת מדוע מחקה את תביעתה וההסבר שנטען בבקשתה, לפיו החליטה היא כשבועיים לאחר הגשת התביעה להעניק לנתבעת הזדמנות לשלם את חובה ללא הליכים משפטיים, נשמע מאולץ ובלתי משכנע. גם בהליך הערעור התקשתה המשיבה להסביר על שום מה חזרה היא מתביעתה, ולפיכך יש יסוד לטענת המערערת כי מדובר בתביעה שנועדה מלכתחילה לגרום לה לשלם, ומשהודיעה המערערת שבכוונתה להתגונן, החליטה המשיבה למשוך תביעתה.



19.        כבר נקבע, כי כאשר יוזם ההליך מבקש למוחקו בטרם קיבל את הסעד המבוקש "יש בכך כדי להצביע על כך שהגשת ההליך לא היתה מוצדקת מלכתחילה. מדובר בהנחה הניתנת לסתירה, כאשר הנטל לעשות כן מוטל על יוזם ההליך" (ע"א 11788/05 סגל שלו עו"ד נ' בן ארצי מוטי עו"ד המנהל המיוחד ואח' (טרם פורסם, 18.11.06) וכן 8396/06 בנק הפועלים ואח' נ' ארטיפו ואח' (טרם פורסם, 13.2.2007). בנסיבות שבפניי, לא סיפק יוזם ההליך כל הסבר המניח את הדעת למחיקת התביעה ולא סתר את ההנחה כי התביעה לא היתה מוצדקת מלכתחילה, ולפיכך, סבורני כי היה מקום לפסוק למערערת את הוצאותיה. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור קביעתי דלעיל, כי טענת המערערת שמדובר בתביעה שנמחקה לאחר שנודע למשיבה על כוונת המערערת להתגונן, מוצאת בסיס בחומר שלפניי.



20.        המערערת הוכיחה כי כתוצאה מהגשת התביעה נשאה היא בשכר טרחת עו"ד בסך 2,832 ₪ ולהוכחת טענה זו היא צרפה חשבונית מיום 29.1.14, המעידה על תשלום הסכום הנ"ל ובה נכללו מספרי השיקים וסכומם שנמסרו לבא כוח המערערת. לא הוכח בפניי כי בא כוח המערערת או המערערת ידעו על הבקשה למחיקת התביעה או על כוונת המשיבה למשוך את תביעתה בטרם נכרת הסכם שכ"ט או בטרם שולם שכ"ט, או בטרם הוכנה הבקשה למחיקת כותרת. משנגרמו הוצאות למערערת כתוצאה מתביעה שנמחקה בידי מגישה, על התובעת – המשיבה לשאת בהוצאות אלה.





21.        באתי למסקנה כי אין לפסוק את שכר הטרחה המינמלי האמר בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימאלי המומלץ) תש"ס-2000, מאחר והוכח בפניי שכר ריאלי שאינו חורג ממתחם הסביר. תובע שמגיש תביעה מן הסוג הנדון אמור לצפות כי שכר הטרחה המוסכם יעלה על השכר המומלץ. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה שנטען, וטענה זו לא הופרכה, כי המשיבה מגישה תביעות בסכום זעום מתוך ציפייה כי הנתבע יתפשר במקום לשלם שכר טרחת עו"ד.



22.        משכך, אני מקבל את הערעור במובן זה שהחלטת בית המשפט קמא שלא לפסוק הוצאות מבוטלת.



23.        המשיבה תשלם למערערת סכום שכ"ט ששולם לב"כ המערערת בסך 2,832 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 29.1.14.



24.        כן תישא המשיבה בהוצאות המערערת ושכ"ט עו"ד (שני המרכיבים יחד) בגין הערעור בסך 4,500 ₪. שני הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.  

5129371

54678313

ניתן היום,  א' אייר תשע"ד, 01 מאי 2014, בהעדר הצדדים.