איקיוטק ובמרום 2004 מנסות להתחמק מתשלום פסקי דין ושכר עבודה

בהליך בר"ע 3315-04-16 ניסו החברות במרום הפקות 2004 וחברת איקיוטק דיגיטל ויזן לערער על חיובם בהוצאות של יותר מ-100 אלף ש"ח עבור שכר עבודה שלא שולם. הערעור נדחה והן חוייבו בהוצאות.

לפסק הדין המלא:

בית הדין הארצי לעבודה
	בר"ע 3315-04-16

ניתנה ביום 24 יולי 2016

1.איקיוטק דיגיטל וויז'ןבע"מ 2.במרום הפקות 2004 בע"מ 3.בן אופק	המבקשים
-
רחל סילמן		המשיבה
בשם המבקשים – עו"ד ליבנה קציר בשם המשיבה – עו"ד דודי בכר לפני: כב' הרשם השופט כאמל אבו קאעוד
חקיקה שאוזכרה: תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991: סע'  50, 74(א), 125 החלטה

1.     לפני בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה מיום 2.3.2016 (השופטת חופית גרשון יזרעאלי; סע"ש 2563-11-14).

כללי

2.     לבית הדין קמא הוגשה תביעתה של המשיבה כנגד המבקשים לתשלומים שונים בגין תקופת העסקתה וסיומה לרבות פיצויי פיטורים, הפרשי שכר, והפרשות לפנסיה בסך כולל של 112,549 ₪.

3.     ביום 7.5.2015 ניתן פסק דין על יסוד כתב התביעה, בהעדר הגנה (להלן: "פסק הדין").

4.     ביום 22.9.2015 המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק הדין. ביום 2.3.2016 במהלך הדיון בבקשה לביטול פסק הדין ועל יסוד המלצת בית הדין, הצדדים הגיעו להסכמה לפיה פסק הדין יבוטל, והם הותירו להחלטת בית הדין את "שאלת ההוצאות וההפקדה בקופת בית הדין".

בהחלטתו, קבע בית הדין כי ביטול פסק הדין מותנה בתשלום שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ ובהפקדת סך של 45,000 ₪ בקופת בית הדין.

5.     בבקשת רשות הערעור שהוגשה, המבקשים מלינים על חיובם בהפקדה של 45,000 ₪ כתנאי לביטול פסק הדין. לטענתם מדובר בתביעה מופרכת ובהחלטה בלתי מבוססת של בית הדין קמא.

6.     הגם שההחלטה מושא הבקשה שלפניי ניתנה בנוכחות הצדדים ביום 2.3.16, בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 4.4.2016, לאחר חלוף המועד להגשת בקשת רשות ערעור.

7.     הבקשה לא לוותה בבקשה להארכת מועד, ורק לאחר שביום 11.4.2016 בית הדין הפנה את שימת לב המבקשים לשיהוי בהגשת הבקשה, הם הגישו את הבקשה שלפניי ביום 1.5.16.

טענות הצדדים בבקשה

8.      המבקשים טוענים כי בקשת רשות הערעור לא הוגשה במועד בשל טעות משרדית. לעניין סיכויי הבקשה חזרו המבקשים על עיקר טענותיהם כאמור לעיל והפנו לבקשת רשות ערעור על נימוקיה.

9.     המשיבה התנגדה בטענה להעדר טעם מיוחד להארכת המועד.

10.                        המבקשים השיבו לתגובת המשיבה וחזרו על עיקר טענותיהם.

דיון והכרעה

11.                        בהתאם לתקנה 74(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991 (להלן: "התקנות"), בקשת רשות ערעור תוגש תוך 15 ימים מיום שניתנה ההחלטה או ממועד המצאתה לצד המבקש להלין עליה.

12.                        כאמור לעיל, ההחלטה ניתנה ביום 2.3.2016, בנוכחות הצדדים. מכאן, המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור חלף ביום 17.3.2016. על כן, הבקשה הוגשה באיחור של 25 ימים.

13.                        בית הדין מוסמך להאריך מועד שנקבע בחיקוק או בתקנה, מטעמים מיוחדים שיירשמו". הטעמים המיוחדים אשר בגינם ניתן להאריך מועד הקבוע בחוק או בתקנות אינם מתוחמים ברשימה סגורה וכל מקרה יבחן על נסיבותיו. כלל הוא, כי איחור של ימים בודדים או אף יום אחד בהגשת הערעור טעון תרוץ והצדקה.

14.                        באשר לטעות משרדית כ"טעם מיוחד", כבר נפסק, כי טעמים הנעוצים בבעל הדין עצמו, או בבא-כוחו, אינם ממין הטעמים המצדיקים הארכת מועד. כך, התרשלות של בעל דין, או פקידו, או טעות משרדית, אינן מהוות הצדקה להארכת מועד. עם זאת, יכול ובנסיבות המקרה תותר הארכת המועד, למרות קיומה של "טעות משרדית". זאת, אם הוכח שהטעות אינה נובעת מרשלנות, מהזנחה או מזלזול בסדרי הדין, והסיבה לעיכוב בהגשת הערעור במועד, נעוצה, ולו בחלקה, בנסיבות חיצוניות שגרמו לאיחור ושאינן בשליטת המבקש^[1].

15.                        בענייננו, הטעות המשרדית שאירעה, נעוצה בב"כ המבקשים ובפקידיה והיא אינה נעוצה אפוא בנסיבות חיצוניות כלשהן. על כן, ברי כי לא ניתן לראות באירועים אלו כנסיבות חיצוניות אשר אינן בשליטת המבקשים. ניתן היה להימנע מהטעות בהקפדה על סדרי עבודה תקינים במשרד ב"כ המבקשים.

16.                        קבעתי לא אחת כי פעולות מרושלות על ידי הצדדים, באי כוחם ופקידיהם הן לא מסוג הפעולות שהפסיקה סיווגה כ"טעמים מיוחדים". לא זו אף זו, נוכח הוראותיה הקפדניות של תקנה 125 לתקנות מצופה מצד המבקש להשיג על תוצאות הליך משפטי בערכאה הדיונית לבדוק היטב את מועד קבלת ההחלטה ואת המועד האחרון לערער עליה ולפעול בזהירות ובשקידה ראויה להגשת ההליך במועד. על צד המבקש להשיג על תוצאות ההליך בבית הדין קמא לתכנן מראש את הגשת הערעור במועד, ובקרות תקלה לפעול מידית להגשת בקשה להארכת מועד. משלא פעלו כאמור, אין למבקשים אלא להלין על עצמם.

17.                        מעבר לצורך יוטעם כי הגם שלטענת ב"כ המבקשים היא גילתה את הטעות בטרם הוגשה בקשת רשות הערעור לבית הדין, היא לא מצאה לנכון להגיש בקשה להארכת מועד מיד והמתינה עד שבית הדין הסב את תשומת לבה לאיחור.

18.                        מעבר לאמור, יוטעם כי מהות בקשת רשות הערעור שלפניי בהחלטה דיונית מובהקת, מכוח סמכותו של בית הדין קמא הקבועה בתקנה 50 לתקנות. ממלא ערכאת הערעור איננה ממהרת להתערב בהחלטות מסוג זה ועל כן, סיכויי הערעור נמוכים ואינם מקימים טעם מיוחד להארכת מועד.

סוף דבר

19.                         נוכח כל האמור לעיל, בהעדר טעם מיוחד להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור, הבקשה נדחית.

20.                         בנסיבות העניין, המבקשים, ביחד ולחוד, ישלמו למשיבה שכר טרחת עו"ד בגין בקשה זו בסך של 1,500 ₪. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום מהמועד בו תומצא למבקשים החלטה זו, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום,  י"ח תמוז תשע"ו (24 יולי 2016) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

---

[1] בשא 1038/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ' עומר גלבוע - חברה לבנין ועבודות עפר בע"מ, פ''ד מ(1) 57.