יום שלישי, 26 ביולי 2016

פרשת איקיוטק בוויקיפדיה

פרשת איקיוטק זכתה גם לקבל ערך בוויקיפדיה:

פרשת איקיוטק היא פרשיה מורכבת בישראל, בה נדרשו אלפי אזרחים לשלם על חובות שהיו להם לכאורה משנים קודמות מחברת איקיוטק וחברות נוספות שמסועפות אליה. לפרשת איקיוטק יש צדדים תקשורתיים, משפטיים ואף פוליטיים, בהגיעתה לדיון בכנסת והתייחסות ממשרד התקשורת. הפרשה החלה באמצע שנת 2013 ונמשכת נכון ליוני 2016.

תוכן עניינים

רקע לפרשה

עד שנת 2011, חברות תוכן דיגיטלי יכלו לצרף משתמשים לתוכניות ולגבות כספים ישירות מחשבון הסלולר שלהם, בהעברת דרישה עם מספר טלפון בלבד. עם הזמן, משרד התקשורת החליט להתערב בנושא ולמנוע מצב של חיובים מופרזים עבור שירותי תוכן. נסקרו מקרים רבים בהם משתמשים דיווחו כי מספר טלפון נוסף לשירות ללא אישור מפורש, כי הטלפון הסלולרי שייך לקטין וכי משתמשים הצטרפו לשירותים, כאשר לא היה כלל ברור האם וכמה יידרשו לשלם.
בספטמבר 2011 פרסם משרד התקשורת תקנות לפיהן חויבו חברות הסלולר לשלוח לכל לקוחותיהם טופס, שבו יכול הלקוח לבחור אילו שירותים סלולריים לחסום ואילו שירותים להשאיר פתוחים. קו טלפון של לקוח שלא חתם על גבי הטופס, נחסם אוטומטית לקבלת שירותי תוכן בתשלום[1].

מהלך הפרשה

החל מאמצע שנת 2013 החלה חברת "איקיוטק" במסע גבייה, בהקשר לחובות לכאורה של עשרות אלפי משתמשים שהיו לטענת החברה מנויים בתקופה שעד 2011 (כניסה לתוקף של הוראת משרד התקשורת). לפי חברת איקיוטק, שירותי התוכן שלה, אשר סופקו דרך חברת "יוניסל" למשתמשי חברות הסלולר בישראל, היו בבחינתם יחסי ספק-לקוח ישירים. לכן, מי שהתנתק משירותי תוכן של איקיוטק ללא תיאום איתה, עדיין נדרש לשלם דמי מנוי בגין התקופה שעד ספטמבר 2011, כולל קנסות ודמי הוצאות עורך דין.
במהלך החודשים אוגוסט-אוקטובר 2013, נשלחו אלפי מכתבי חוב מטעם חברת "איקיוטק", שבוצעו תחילה דרך כ-20 משרדי עורכי דין, (חלקם משרדים ידועים מאוד כמו דב שילנסקי ושות'). בדרישת החוב נדרשו אזרחים רבים בישראל בתשלום מידי על שירותי תוכן שלכאורה הזמינו והשתמשו בהם במהלך העשור הקודם (בתקופות שונות שבין השנים 2006 ל-2011). באותה תקופה, החברה נקראה "במרום הפקות" והחזיקה בשליטתה מספר רב של חברות/מותגים נוספות עם שמות כגון: "אודישנים במרום", "כרטיסון", "דייט מאסטר", "ממותגים", "בייבס", "ספייסר", "ספורטיפ". מכתבי החוב שנשלחו נקבו מספרים של מאות ואף אלפי שקלים וכללו התראה כי אם לא ישולמו החובות הרי שינקטו נגד החייבים הליכים בהוצאה לפועל בהליך מהיר. מספר רב של מקבלי מכתבי החוב גם קיבלו שיחות טלפון ממשרדי עורכי הדין המעורבים ואף הודעות סלולריות עם התראה על נקיטת הליכים משפטיים ודרישה להסדרה מהירה של החוב עם ציון מספר טלפון לצורך הדבר[2]. במספר מקרים, פנתה איקיוטק גם לקטינים, שהיו פעוטות בתקופת המנוי לכאורה; לאנשים מבוגרים שאינם צורכים תוכן סלולרי; ולאנשים שלטענתם מספר הטלפון המצוין בדרישת החוב לא היה בשימוש או כלל לא שייך להם. המקרה המפורסם ביותר בהקשר זה הוא של אהוד אולמרט, שקיבל דרישת חוב על שירותי "אודישנים" של איקיוטק בגין תקופה בה היה ראש ממשלה, עם פרסום המקרה בתקשורת ופנייתו התקיפה לאיקיוטק, החוב לכאורה בוטל[3].
עם פרסום הפרשה בכלי התקשורת, חלק ממשרדי עורכי הדין שהיו מעורבים בנושא ניתקו את הקשר עם איקיוטק. בתחילת שנת 2014, שוגר סבב נוסף של מכתבי חוב, בעיקר מטעם חברות שמסועפות לאיקיוטק ("כ.ל.י תקשורת וניהול ישראל בעמ", "גרין דיזיין" ו-"ספינגו"), דרך משרד עורכי דין "ניסים את כהן-ניסן" שהיו עדיין פעילים בניסיון גביית החובות לכאורה של איקיוטק[4].
בנובמבר 2013 הפרשה זכתה להתייחסות ציבורית של חבר כנסת מטעם מפלגת יש עתיד, בועז טופורובסקי, כאשר הוא פנה לשרת המשפטים ציפי לבני ודרש "להקפיא את הליכי ההוצאה לפועל של איקיוטק"[5]. בתגובה לכך טענה חברת "איקיוטק" כי מעורבותו בפרשה נגועה בניגוד עניינים מכיוון שלאשתו, שלי הרמן, יש בעצמה חוב של עשרות אלפי שקלים לחברה[6].
בדצמבר 2013, מסר משרד התקשורת שאין בסמכותו לטפל בתלונות הצרכנים על איקיוטק, אך שר התקשורת גלעד ארדן פנה למפכ"ל המשטרה בבקשה לחקור את חברת איקיוטק בגין ניסיון לקבלת דבר מה במרמה[7], ובנוסף פרסם המשרד נייר עמדה לציבור שבה נאמר כי רק חברת הסלולר רשאית לגבות תשלום על שירותי תוכן סלולריים[8]. בהמשך אותו חודש התקיים דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא, את חברת "איקיוטק" יצגו השופט בדימוס אליהו וינוגרד ועו"ד דפנה פישר שטענו כי החברה פועלת על פי חוק. כמו כן בדיון נכח גם אביו של בעל החברה בן אופק שהעיד על בנו כי הוא "אדם מסוכן מאוד, מדובר במומחה לזיופים"[9]. בסיום הדיון סוכם כי "משרדי הממשלה הנוגעים בדבר יקיימו דיון משותף ויפרסמו הנחיות לציבור כיצד לנהוג"[10].
בתחילת שנת 2014 המועצה הישראלית לצרכנות פרסמה הודעות לציבור בנושא, שבה היא ממליצה שלא למהר ולשלם את החוב, ולדרוש מהפונים מסמכים המוכיחים התקשרות עם החברה בעבר[11]. בנוסף, המועצה פתחה עמוד ייעודי באתרה שמרכז את כל המידע בנושא[12], לפי האתר, הוגשו בתוך חמישה חודשים 2600 תלונות למועצה ישראלית לצרכנות בגין מכתבי דרישת חוב של איקיוטק.
בפברואר 2014 פורסמה סדרת כתבות בתוכנית צינור לילה עם גיא לרר בערוץ 10 בשיתוף עם "סטטוסים מצייצים" בנושא[13]. שעסקו בין היתר בחתימה הדיגיטלית של חברת איקיוטק ובעברו של מנכ"ל החברה, בן אופק. לקראת השידור נעשו ניסיונות מטעם חברת איקיוטק למנוע את שידור סדרת הכתבות ואף הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. חברת איקיוטק הפיצה בבוקר שידור התוכנית הודעה לעיתונות, שבה נטען כי "בית המשפט המחוזי עצר את מסע ההסתה האישי של גיא לרר"[14]. בית המשפט המחוזי בתל אביב אסר על פרסום מסמכים הנוגעים למצבו של מנכ"ל החברה, בן אופק[15]. בספטמבר 2014 שודרה סדרת כתבות נוספת בתוכנית צינור לילה בערוץ 10, כמו כן התפרסמה כתבה באתר ynet שבה רואיינה אחת הפקידות שעבדה כפקידה באחד ממשרדי עורכי-הדין אשר גבו עבור חברת "איקיוטק" ובעדותה היא סיפרה על שיטות הגבייה הלא חוקיות של המשרד[16], במקביל פורסם כי בן אופק, מנכ"ל החברה תובע את ערוץ 10 ואת גיא לרר בשלושה מיליון שקלים בגין הוצאת לשון הרע[17].
בפברואר 2014 בן אופק, מנכ"ל איקיוטק, נחקר במשטרה בגין חשד להונאה וזיוף חתימה דיגיטלית. לאחר החקירה, הוא שוחרר בערבות[18].
באפריל 2014 פורסם כי ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל החלה גם כן לחקור את הפרשה[19].
במאי 2014 נערך דיון בכנסת בוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות חבר הכנסת אמנון כהן בנושא, וסוכם בסוף הדיון כי "יש לרכז את ראשי כל הגורמים הרשמיים הרלוונטיים כדי לנסות ולפתור את הבעיה בפועל"[20].
בספטמבר 2014 פתחה המשטרה פעם נוספת בחקירה בנושא. בן אופק, מנכ"ל החברה, נעצר ונחקר בחשד ל"גניבת מיליונים מאזרחים באמצעות חיוב לקוחות של חברת תקשורת שלא בהסכמתם, ובניסיון של גניבת מיליונים נוספים על ידי דרישת תשלום ללא קבלת תמורה". אופק שוחרר בתנאי ערבות של הפקדת 150 אלף שקל עד 5 באוקטובר 2014, תשלום 400 אלף שקל ערבות עצמית ו-400 אלף שקל ערבות צד ג'. הוא נתבקש להפקיד את דרכונו ולא ליצור קשר עם מעורבים לרבות עורך הדין.
באוקטובר 2014, לאחר מעצרו של עורך הדין , ושחרורו למעצר בית, החל שימוע לעורכי הדין של חברת איקיוטק בוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. הוועדה בודקת בין השאר מדוע סירבו עורכי הדין לספק אסמכתאות לקיום החוב, מדוע לא צינו את השירותים המדויקים שניתנו ומדוע פנו לאנשים אשר מספרי הטלפון שצוינו לגבי החוב לא היו ברשותם[23].

מקרים שהגיעו לבית משפט

במקרה אחד שהגיע לבית המשפט במאי 2014, פסק בית משפט השלום בחדרה על ידי השופט נאסק ג'האשן, לטובת הנתבעת שנטען שיש לה חוב לחברת "איקיוטק" תשלום של כ-7500 ש"ח עבור הוצאות משפט, בית המשפט אף ציין בפסק דין כי החברה פועלת ב"שיטת מצליח"[24], במקרה נוסף שהגיע לבית המשפט קבע הרשם שמעון רומי לטובת הנתבעת וחייב את חברת "איקיוטק" לשלם לה הוצאות משפט בסך 3000 ש"ח[25]. במקרה אחר, אחת ה"חייבות" תבעה את איקיוטק בבית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע והשופטת דרורה בית אור פסקה לטובתה וחייבה את איקיוטק למחוק את החוב ולשלם לתובעת 1000 שקלים הוצאות משפט[26]. ביולי 2014 תבעה אחת החייבות את איקיוטק בבית משפט לתביעות קטנות, לאחר ששילמה להם, השופט יוסי טורס פסק לטובתה וחייב את איקיוטק להחזיר לה את התשלום על החוב בתוספת הוצאות משפט בסך 800 שקל[27].
ביולי 2014 המועצה הישראלית לצרכנות הגישה תובענה ייצוגית נגד חברת "איקיוטק" ובעלי החברה, בן אופק, וכן כנגד חברות התקשורת פרטנר, סלקום, פלאפון והוט מובייל בבית המשפט המחוזי בתל אביב בסך 300 מיליון שקלים. בכתב התביעה נטען שחברת "איקיוטק" דורשת כספים שלא בצדק ועליה לפצות "חייבים" לכאורה, על נזק כספי, עוגמת הנפש, חרדות, בזבוז הזמן ונזקים נוספים שנגרמו להם[28].
באוגוסט 2014 מקרה נוסף הגיע לבית המשפט, כאשר ילדה בת 9 קיבלה מכתב גבייה לתשלום חוב. לאחר שהמקרה הגיע לבית משפט לתביעות קטנות בעפולה, פסקה הרשמת רביע ג'באלי לטובת הילדה וחייבה את איקיוטק לשלם לה פיצויים בסך 1000 שקלים[29].
בנובמבר 2014 נעצר בן אופק לאחר שלא שילם את הערבות בסך 150 אלף שח שחייב אותו בית המשפט.

בעקבות הפרשה

ראו גם

קישורים חיצוניים

סיקור בתקשורת

הערות שוליים

  1. ^ תקנות צרכניות נוספות בתחום הסלולר באתר משרד התקשורת, 12 בספטמבר 2011
  2. ^ יסמין גואטה, איקיוטק תובעת אלפי שקלים מאלפי ישראלים - עבור שירות סלולר שלא הזמינו, באתר TheMarker‏, 24 באוקטובר 2013
  3. ^ רועי מנדל, דרשו מאולמרט לשלם: "נרשמת לאודישנים כשהיית ראש הממשלה", באתר ynet, 27 באוקטובר 2013
  4. ^ מירב קריסטל, מה הקשר בין כ.ל.י תקשורת וניהול לאיקיוטק?, באתר ynet, 27 במרץ 2014
    מירב קריסטל, במקום איקיוטק: מכתבים מגרין דיזיין וספינגו, באתר ynet, 1 באפריל 2014
  5. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏ח"כ טופורובסקי: להקפיא את הליכי ההוצאה לפועל של איקיוטק, באתר גלובס, 3 בנובמבר 2013
  6. ^ אריק בנדר, ראש בראש: הח"כ נגד החברה שגבתה חיובים, באתר nrg‏, 31 בדצמבר 2013
  7. ^ מירב קריסטל, שר התקשורת: "לחקור את איקיוטק בגין נסיון מרמה", באתר ynet, 2 בדצמבר 2013
  8. ^ הודעה לציבור בנושא דרישות לתשלום מטעם חברת ”איקיוטק“ באתר של משרד התקשורת
  9. ^ רוני זינגר, אביו של בעל איקיוטק: "בני הוא אדם מסוכן מאוד, מומחה לזיופים", באתר כלכליסט, 30 בדצמבר 2013
  10. ^ פרוטוקול מס' 158 ו-159 מישיבת ועדת הכלכלה, 30 בדצמבר 2013
  11. ^ נפגעי איקיוטק - קיבלתם התראה לפני תביעה בהוצאה לפועל? כך תפעלו באתר המועצה הישראלית לצרכנות, 18 במרץ 2014
  12. ^ נפגעי איקיוטק באתר המועצה הישראלית לצרכנות
  13. ^ אפרת אהרוני, ‏"צינור לילה" ו"סטטוסים מצייצים" פתחו בקמפיין נגד איקיוטק, באתר גלובס, 17 בפברואר 2014
  14. ^ דוד אברהם‏, מנכ"ל "איקיוטק" נגד "צינור לילה": "בסוף מישהו ירצח אותי", באתר וואלה! NEWS‏, 16 בפברואר 2014
  15. ^ דוד אברהם‏, פרשת ”איקיוטק”: אחת אפס ל”צינור לילה”, באתר וואלה! NEWS‏, 19 בפברואר 2014
  16. ^ ynet, עו"ד שגבה עבור איקיוטק: "100% מהחייבים התכחשו לחוב", באתר ynet, 8 בספטמבר 2014
  17. ^ לי-אור אברבך, ‏מנכ"ל איקיוטק תובע מגיא לרר 3 מ' ש'; לרר: תביעת-סרק, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2014
  18. ^ מירב קריסטל, איקיוטק: בן אופק נחקר ושוחרר בערבות, באתר ynet, 23 בפברואר 2014
    אפרת אהרוני, ‏מנכ"ל איקיוטק בן אופק נחקר במשטרה בחשד לזיוף והונאה, באתר גלובס, 23 בפברואר 2014
  19. ^ אפרת אהרוני, ‏פרשת איקיוטק: גם לשכת עורכי הדין תחקור את התיק, באתר גלובס, 28 באפריל 2014
  20. ^ אפרת אהרוני, ‏דיון בכנסת על איקיוטק: "הרשויות מגלגלות אחריות מזו לזו", באתר גלובס, 19 במאי 2014
  21. ^ מירב קריסטל, פרשת איקיוטק: בן אופק שוב נחקר במשטרה, באתר ynet, 21 בספטמבר 2014

  22. ^ מירב קריסטל, שימוע לעורכי-הדין של איקיוטק בועדת האתיקה, באתר ynet, 26 באוקטובר 2014
  23. ^ אפרת אהרוני, ‏בית המשפט: חברת איקיוטק פועלת בשיטת "מצליח", באתר גלובס, 4 במאי 2014
  24. ^ מירב קריסטל, איקיוטק תבעה "חייבת" בכ-1,500 שקל ותשלם לה פי 2, באתר ynet, 12 במאי 2014
  25. ^ מירב קריסטל, תבעה את איקיוטק וניצחה: לא הוכח חוב, באתר ynet, 15 במאי 2014
  26. ^ אפרת אהרוני, ‏תביעה קטנה, בשורה גדולה: למה כדאי לתבוע את איקיוטק, באתר גלובס, 10 ביולי 2014
  27. ^ בקשה לאישור תובענה ייצוגית
    מירב קריסטל, ייצוגית בסך 300 מיליון שקל נגד איקיוטק וחברות הסלולר, באתר ynet, 16 ביולי 2014
  28. ^ זוהר שחר לוי, בת 9 שקיבלה מכתב התראה מחברת איקיוטק תפוצה ב-1,000 שקל, באתר כלכליסט, 10 באוגוסט 2014
  29. ^ מירב קריסטל, בעקבות איקיוטק: הצעת חוק נגד גבייה אגרסיבית של עורכי-דין, באתר ynet, 23 במרץ 2014
  30. ^ אפרת אהרוני, ‏עקב פרשת איקיוטק: חברות הסלולר נקנסו ב-2.2 מיליון שקל, באתר גלובס, 11 במאי 2014

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה